במחקר PROGRESS, טיפול להורדת לחץ דם מבוסס perindopril erbumine הפחית סיכון לשבץ איסכמי ב-24% בהשוואה לפלצבו בחולים עם שבץ קודם או TIA. כל אחד מ-252 החולים שעברו שבץ איסכמי במהלך מעקב ממוצע של 3.9 שנים הותאמו ל-1-3 נבדקי ביקורת על בסיס גיל, מין, טיפול, ואזור.
רמות sVCAM-1 ו-NT-proBNP חזו חזרת שבץ איסכמי, עם יחסי סיכון של של הרביעון הגבוה ביותר לעומת הנמוך ביותר של 2.24 (95% רווח בר סמך, 1.35-3.73) לרמות sVCAM-1 ו-1.62 (95%, 0.98-2.69) לרמות NT-proBNP, לאחר התאמה לגורמי סיכון אחרים.
בהשוואה לחולים ברביעון התחתון לרמות sVCAM-1 ו-NT-proBNP, אלו ברביעון בעליון היו בסיכון של פי 3.6 לחזרת שבץ איסכמי. רמות sVCAM-1 היו סמנים דומים לשבץ איסכמי בחולים שקיבלו פלצבו וטיפול perindopril. רמות בסיס של CRP בפלזמה, הומוציסטאין, רנין ושומנים, וגודל וריכוז חלקיק ליפופרוטאין לא חזו סיכון לחזרת שבץ איסכמי.
מדידות של רמות sVCAM-1 ו-NT-proBNP סיפקו מידע פרוגנוסטי לחזרת שבץ איסכמי מעבר לגורמי הסיכון למסורתיים.
מיגבלות המחקר כללו אנליזה שהתבססה על מדד בסיסי יחיד שאולי לא שיקף במדוייק רמות גורמי סיכון לפני המחקר או בתקופת המעקב; שימוש במאגר קפוא, שאולי השפיע על אנליזת ליפופרוטאין; והטרוגניות של תתי סוגי שבץ איסכמי.
יש צורך במחקרים נוספים שיבדקו האם גורמי סיכון אלו ואחרים תלויים בתת סוג השבץ. איפיון מנגנוני פתוגנזת השבץ האיסכמי קשורים לעלייה ברמות sVCAM-1 עשוי להוביל לפיתוח טיפולים המספקים יתרון נוסף לאלו המקבלים טיפול מבוסס מעכבי ACE, טיפול להפחתת לחץ דם.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!