97 ביופסיות נבדקו ו-91 חולים נמצאו כסובלים מ-NAFLD. מתוכם, 31 חולים (34%) סובלים מסינדרום מטבולי ו-75 (82%) מתנגודת לאינסולין, עם אינדקס HOMA מעל 2.
חולי NAFLD עם סינדרום מטבולי צרכו יותר פחמימות באופן משמעותי (51% מהתזונה) לעומת חולים ללא הסינדרום (45% מהתזונה); P = .03. צריכת שומן היתה נמוכה יותר בקבוצת בסהינדרום עם 34% מהתזונה לעומת 40% באלו ללא הסינדרום (P = .006). לא היה הבדל משמעותי סטטיסטי בצריכת חלבון, סה”כ קלוריות שנצרכו או פעילות יומיומית בין הקבוצות.
לחולים עם סינדרום מטבולי היה מדד כבד שומני לא אלכוהולי (NASH) גבוה יותר בהתבסס על היסטולוגיית כבד לעומת חולים ללא הסינדרום (5.9 ± 1.7 לעומת 4.4 ± 2.3, P = .0006). כמו כן היה להם כבד שומני יותר (2.0 ± 0.8 לעומת 1.4 ± 1.0; P = .002), התנפחות הפטוציטית (0.6 ± 0.5 לעומת 0.4 ± 0.5; P = .008). לא היו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות במונחי פיברוזיס או זיהום לובולרי.
כשהחולים סווגו לאלו עם מדד NASH גבוה (6-12) או נמוך (0-5), ללא קשר לסינדרום מטבולי, הם מצאו כי חולים עם מחלת כבד חמורה היו עם אחוז גבוה יותר של שומן גוף (42% ± 12% לעומת 35% ± 13%; P = .01), מדד HOMA גבוה יותר (7 ± 4 לעומת 4.26 ± 3.11; P = .003), ורמות AST גבוהות יותר (66 ± 47 לעומת 46 ± 24; P = .03). אלו עם מדד NASH גבוה יותר היו גם פחות פעילים באופן משמעותי.
מוקדם מידי לייעץ לחולים לשנות את התזונה. עם זאת, המחקר חשוב בהכוונת מחקרים עתידיים. יש צורך במחקרים גדולים שיבדקו את השפעת סוגי שומן שונים והאם פחמימות עם ערך גליקמי גבוה הם כוח מניע של המחלה.
AASLD 56th Annual Meeting: Abstract 1056. Presented Nov. 14, 2005
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!