על-פי תוצאותיו של מחקר פרוספקטיבי ואקראי שפורסמו לאחרונה, אתרי punch biopsy הנסגרים באמצעות second intention נראים מוצלחים כמו אלו הנסגרים בעיקר באמצעות תפר.
החוקרים כותבים כי פרוצדורת ה-punch biopsy הסטנדרטית משלבת סגירה באמצעות תפר ניילון או פוליפילן, דבר הדורש זמן וכרוך בעלות התפירה והסרת התפר. החידוש בפרוצדורה בסיסית זו הינו אפשרות שיפור קליני משמעותי מבחינה כספית ומבחינת איכות החיים תוך איפשור לאתרי ה-punch biopsy להחלים באמצעות second intention ללא תפר. החוקרים מציינים כי התוצאה טובה לפחות כמו במקרים שבהם נעשה שימוש בתפר מבחינת הופעת הצלקת, העלויות נמוכות יותר והחולים חשים טוב יותר.
בין ינואר 2002 לאוגוסט 2002 השתתפו במחקר 82 מתנדבים מתוך האוכלוסיה הכללית. נפסלה השתתפותם של נבדקים הסובלים מחסר חיסוני, ממחלה של כלי דם פריפריים, בעלי היסטוריה של היווצרות קלואידים או שטופלו באמצעות חומרים נוגדי קרישה או במתן סיסטמי של קורטיקו-סטרואידים.
המתנדבים עברו 2 פרוצדורות punch biopsy של 4 מ”מ או 8 מ”מ באזור החיצוני של הזרוע העליונה, באזורים המיד-לטרליים של הירכיים או בגב העליון. אתר אחד נסגר תחילה באמצעות תפר ניילון ובאתר הביופסה הקונטרה-לטרלי אופשרה החלמה באמצעות second intention. שלושה רופאים בחנו באופן סמוי ובלתי-תלוי את הצלקות כעבור 9 חודשים, תוך שימוש בסקאלה ויזואלית אנלוגית שדורגה ב-0 עבור התוצאה הגרועה ביותר וב-100 עבור התוצאה המיטבית האפשרית.
77 (94%) מתוך 82 המתנדבים השלימו את המחקר. הדרוג הממוצע בסקאלה עמד על 57.1±19.5 באתרי הביופסיה שהחלימו באמצעות second intention ועל 58.9±19.7 באתרי הביופסיה שנתפרו. כעבור 9 חודישם היה שטח הפנים החציוני של הצלקת 32 מ”מ מרובעים באתרי ה-second intention ו-33 מ”מ מרובעים באתרי הביופסיה שנתפרו. באתרי הביופסיה של 8 מ”מ העדיפו המתנדבים את המופע של אתרים שנסגרו באמצעות תפר, אך באתרי הביופסיה של 4 מ”מ לא נמצאה העדפה של אחת השיטות. ההחלמה באמצעות second intention נקשרה להפחתה בעלויות ובשיעור הסיבוכים, בהשוואה למצב באתרים שנתפרו.
החוקרים כותבים כי אתרי ה-punch biopsy שהחלימו באמצעות second intention נראים טוב לפחות כמו אתרי הביופסיה שנתפרו וכי למרות שהמתנדים העדיפו את מראה האתרים שנתפרו במקרי אתרי הביופסיות הגדולים, הימנעות מתפירת אתרי הביופסיה הינה דרך יעילה וחסכונית לחולים ולמוסדות הבריאות.
מגבלות המחקר כוללות שוני בתפיסת הצלקת בין החולים לרופאים; מספר כולל של סיבוכים שהיה נמוך מכדי לאפשר השוואה תקפה של שיעורי הסיבוכים בין שתי השיטות; סגירת אתרי הביופסיה של 8 מ”מ באמצעות תפרי ניילון אפידרמליים בלבד, ללא תפרים דרמליים לשיפור המראה; ויכולת הכללה מוגבלת של הממצאים.
החוקרים מסכמים כי התוצאות מדגישות את הצורך לדון באפשרויות הריפוי עם החולים. הם מוסיפים כי חולים צעירים ופעילים עשויים להעדיף ריפוי באמצעות second-intention, אולם יתכן שחולים מבוגרים יותר או אלו המתקשים לטפל באתרי הביופסיה ואינם פעילים יעדיפו תפירה, בעיקר באתרי ביופסיה של 8 מ”מ.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!