החוקרים ציינו כי בעוד שיתרון ביופסיית SLN על שרידות החולים איננה ידועה, המידע מאונ’ סטנפורד מאשר את חשיבות מצב SLN על שרידות ללא מחלה של החולה.
46% מחולי SLN חיוביים פיתחו חזרת מלנומה בזמן ממוצע של 8 חודשים, כשלמצב SLN השפעה על הפרוגנוזה. ל-14% מתוך 221 חולי SLN שליליים היתה חזרה של המחלה לאחר 17 חודשים בממוצע.
החוקרים בדקו 274 חולי מלנומה בין השנים 1997-2004. המלנומות היו ממוקמות על הגפיים (40%) והגוף (38%) ופחות נפוצות על הראש ובצוואר (22%). כל החולים עברו הוצאת גידול מקומי סטנדרטית וביופסיית SLE.
SLN חיובי היה קשור לסיווג סרטן של האיגוד האמריקאי, מיקום בגוף ונוכחות התכייבות.
החוקרים הסיקו כי ממצאיהם ברי השוואה לממצאים דומים בספרות ומאשרים את הערך הפרוגנוסטי והדיוק של ביופסיית SLN במלנומה בעור ואחוז נמוך של חזרת המחלה לחולי SLN חיובי.
Arch Dermatol 2005;141:1016-1022
<!–
–>
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!