החוקרים הגיעו למסקנה זו לאחר שבדקו 53 חולים עם זאבת שהותאמו ל-53 חולים עם RA.לא היו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות במדדי איכות חיים על פי דיווח עצמי, עייפות, חרדה, דכאון וסימפטומים קוגנטיבים.

ליותר חולי RA (כ-47%) היו יותר אירועים נוירופסיכיאטרים לעומת חולי זאבת (28%). בתוך תת קבוצות אלו, היארעות בחולה אינדיבידואלי היתה דומה (48% לעומת 53%).

עם זאת, מדדי דכאון היו גבוהים באופן משמעותי בחולי זאבת וסימפטומים של ליקויים קוגנטיבים היו יותר נפוצים.

רוב האירועים הנוירופסיכיאטרים התרחשו לפני אבחנת RA או זאבת (66% ו-55% בהתאמה).

אירועים נוירופסיכיאטרים נפוצים בחולי זאבת ו-RA היו כאב ראש, הפרעות מצב רוח, מצבי בלבול אקוטים, חרדה, מחלה צרברווסקולרית, וליקויים קוגנטיבים.

לא היו הבדלים משמעותיים סטטיסטית בין הקבוצות במדדי איכות חיים ועייפות.

הממצאים מראים כי ברוב החולים תסמונות אלו אינן סימן ראשוני למחלה. עם זאת, החוקרים מדגישים את חשיבות זיהוי נושאי בריאות הנפש של חולים אלו ושל טיפול סימפטומטי.

J Rheumatol 2005;32:1459-1466

לידיעה במדסקייפ

<!–

–>