החוקרים השוו השפעות הזנה מתמשכת לעומת הזנה בהפסקות על סבילות היילוד וגדילה ב-70 ילודים במשקל נמוך בגיל 24-29 שבועות בלידה ומשקל של פחות מ-1200 גרם. התוצאות פורסמו בגיליון יולי של Journal of Pediatrics.

הילודים קיבלו הזנה נזוגסטית מתמשכת או הזנה אורוגסטרית בהפסקות. החוקרים רשמו קליטת מזון פומית או פרנטרלית, גדילה, אי סבילות פומית וסיבוכים קלינים. התוצאה העיקרית שנמדדה היתה זמן עד להזנה פומית מלאה.

יילודים בקבוצת הזנה המתמשכת השיגו הזנה פומית מהר יותר באופן משמעותי לעומת אלו שהוזנו בהפסקות (יחסי סיכון 1.86). בקרב יילודים שנולדו במשקל של לא יותר מ-850 גרם, היילודים בהזנה נזוגסטרית מתמשכת השיגו הזנה פומית מלאה מהר יותר לעומת הביקורת וכן לאחר התאמה למשתנים שונים וגורמים הקשורים ללידה (יחסי סיכון 4.13).

ליילודים בכל הקבוצות היתה צריכת אנרגיה וחלבון דומה. זמן להעלאת משקל לידה היה דומה בין הקבוצות. לילודים שהוזנו באופן מתמשך היה קצב גדילה מהיר יותר באופן משמעותי לעומת האחרים.

לא היו הבדלים משמעותיים באחוז התמותה בין הקבוצות. ילוד אחד בכל קבוצה מת בתחילת המחקר בגלל התמוטטות נשימתית וסירקולטורית. בנוסף, שני יילודים בקבוצת ההזנה המתמשכת מתו לאחר המחקר (בגיל 33 ו-47 שבועות) בשל אלח דם בשילוב עם עקה נשימתית וסירקולטורית חמורה ומחלת ריאות כרונית.

J Pediatr 2005;147:43-49.

לידיעה במדסקייפ

<!–

–>