סריקת PET צופה תוצאות לאחר רהוסקולריזציה בחולים סכרתיים עם חוסר תיפקוד איסכמי של חדר שמאל, על פי דיווח בגיליון יולי של American Journal of Cardiology.

חולים עם ejection fraction < 30% היו אלו שהפיקו את התועלת הרבה ביותר מהסריקה. אם היו להם הוכחות למיוקרדיום ואיבילי היה להם שיפור ניכר בשרידות לטווח ארוך אם הם עברו רהוסקולריזציה.

החוקרים בדקו את ערך הדמיית פרפוזיה-מטבוליזם לחיזוי פרוגנוזה לטווח ארוך ב-61 חולים סכרתיים עם חוסר תיפקוד חדר שמאל.

בקרב חולים שעברו רהוסקולריזציה, לא היו סמנים קלינים משמעותיים למוות קרדיאלי. בקרב אלו שקיבלו טיפול רפואי, לעומת זאת, חוסר התאמה בין פרפוזיה למטבוליזם של לפחות 3% של חדר שמאל היה הסמן הבלתי תלוי היחידי למוות קרדיאלי.

במעקב של עד 8 שנים, יחס מקרי המוות בקרב חולים עם חוסר התאמה היה 83% בקבוצה שטופלה באמצעות תרופות ו-47% בקבוצה שעברה רהוסקולריזציה.

בחולים עם חוסר התאמה משמעותי, ההבדל באחוזי תמותה קרדיאלית היה הבולט ביותר בקרב חולים עם ejection fraction < 30%. שרידות ל-8 שנים היתה 0% בקרב חולים שקיבלו תרופות ו-55% בקרב אלו שעברו רהוקולריזציה.

שרידות למשך 4 שנים בקרב אלו עם פגם פרפוזיה משמעותי השתפרה לאחר רהוסקולריזציה, אך ההבדל לא נשמר לאורך 8 שנים.

טיפול באמצעות מעכבי ACE, חסמי בטא וסטטינים מאריך שרידות באופן יעיל בחולים עם חוסר תיפקוד מתקדם של חדר שמאל, אך ההשפעה נמצאת בטווח של 15%-30% (במונחי שיפור שרידות). מחקרים הראו כי גודל השיפור בשרידות לאחר רהוסקולריזציה גדול בהרבה מהשיפור שמושג באמצעות תרופות, כל עוד התמותה והתחלואה מרהוסקולריזציה אינם גבוהים מידי.

לידיעה במדסקייפ

Am J Cardiol 2005;96:2-8