Atorvastatin (ליפיטור) אינו משפר תוצאות כלליות לחולים עם סוכרת מסוג 2 הנזקקים להמודיאליזה, על פי תוצאות מחקר אקראי שפורסם בגיליון יולי של New England Journal of Medicine. החוקרים שיערו כי יתכן והמחלה בשלב מתקדם מידי בכדי שהטיפול יהיה יעיל.

סטטינים מפחיתים אירועים קרדיאלים בחולים עם סוכרת מסוג 2. עם זאת, יתרונותיהם בחולים כאלו העוברים המודיאליזה, הנמצאים בסיכון גבוה למחלות קרדיווסקולריות ומוות, לא נבדקו.

במחקר פרוספקטיבי זה, 1,255 חולים עם סוכרת מסוג 2 המקבלים המודיאליזה קיבלו באקראי 20 מ”ג ליפיטור ליום או פלצבו. התוצאה הראשונית שנמדדה היתה תמותה מסיבות קרדיאליות, MI לא קטלני, ושבץ; תוצאות משניות כללו תמותה מכל הסיבות ושילוב אירועים קרדיאלים וצרברווסקולרים. תקופת מעקב ממוצעת נמשכה 4 שנים.

לאחר 4 שבועות טיפול, רמת LDL ממוצעת ירדה ב-42% בקבוצת הליפיטור וב-1.3% בקבוצת הפלצבו. במהלך המעקב, 469 (37%) מהחולים הגיעו לתוצאה הראשונית: 226 בקבוצת הליפיטור ו-243 בקבוצת הפלצבו (סיכון יחסי, 0.92; 95% רווח בר סמך, 0.77-1.10; P = .37).

הסיכון היחסי לשבץ קטלני בקבוצת הליפיטור היה 2.03 (95%, 1.05-3.93; P = .04); ליפיטור לא השפיע באופן משמעותי על הרכיב האינדיבידואלי של תוצאה ראשונית. למרות שליפיטור היה קשור לסיכון נמוך יותר לכל האירועים הקרדיאלים המשולבים (0.83, 95%, 0.68-0.99; P = .03), הוא לא השפיע באופן משמעותי על כל האירועים הצרברווסקולרים המשולבים (1.12; 95%, 0.790.81 – 1.55; P = .49) או תמותה כללית (0.93; 95%, 0.79 – 1.08; P = .33)

לליפיטור לא היתה השפעה משמעותית סטטיסטית על תמותה קרדיאלית, MI לא קטלני ושבץ בחולים עם סוכרת המקבלים המודיאליזה.במשמעות מספרית, יותר מקרי שבץ קטלני התרחשו בקבוצת הליפיטור (27) לעומת פלצבו (13). ממצא זה לא מוסבר ואולי הוא מקרי, במיוחד לאור המידע ממחקר CARDS המצביע על כך שליפיטור מפחית היארעות סוכרת.

החוקרים שיערו כי פתוגנזה של אירועים וסקולרים בחולי סוכרת הזקוקים להמודיאליזה יכולה להישתנות בין חולים ללא מחלה כלייתית בשלב סופי.

בחולים עם סוכרת מסוג 2 המקבלים המודיאליזה וערכי LDL שלהם בין 80-190 מ”ג לדציליטר, אין צורך בטיפול ראשוני עם סטטין להפחתת הסיכון לתמותה מסיבות קרדיאליות, MI ושבץ. התחלת טיפול להפחתת שומנים בחולים הנמצאים בשלב סופי של מחלת כיליה כנראה מאוחר מידי בכדי לשפר מצב קרדיאלי.

N Engl J Med 2005;353:238-248

הערת המערכת: ביקשנו את התייחסותם של מס’ מומחים מובילים למימצאים המפתיעים של המחקר, ואנו מקווים להציגם בקרוב.