אגוניסטים לדופמין, במיוחד pramipexole (סיפרול), עלולים לגרום להימור כפייתי והתנהגויות כפייתיות אחרות, על פי מחקר חדש. הפסקת הטיפול או הפחתת המינון יובילו להפסקת ההפרעה הכפייתית.

בעבר היו דיווחים של הימור כפייתי בחולים שלקחו אגוניסטים לדופמין. בדיווח הנוכחי, שיפורסם בגיליון ספטמבר של Archives of Neurology, ד”ר דוד ושותפיו מתארים 11 חולי פרקינסון שהחלו להמר בין 2002 ל-2004 תחת טיפול.

כולם לקחו אגוניסטים לדופמין, pramipexole ב-9 חולים, 4.5 מ”ג עד 13.5 מ”ג; ropinirole בשני מקרים, 15 מ”ג עד 21 מ”ג. אף אחד לא היה על לבודופה בלבד בזמן שהחלו הפרעות ההתנהגות.

4 מהחולים מעולם לא הימרו לפני כן. ב-7 חולים ההימורים החלו בתוך 1-3 חודשים מזמן ההגעה למינון אחזקתי. בחלק מהמקרים, הופסדו עשרות ומאות אלפי דולרים.

הפרעות התנהגות אחרות התפתחו ב-6 חולים, כולל אכילה כפייתית, עלייה בשימוש באלכוהול והיפרסקסואליות.

בתוך חודשים מהפסקת הטיפול או שינוי המינון של האגוניסט לדופמין, ההתנהגויות הקומפולסיביות הופסקו.

בסקירת הספרות זיהו החוקרים 9 דיווחים אחרים של הימור כפייתי בחולי פרקינסון, כשכולם קיבלו אגוניסט לדופמין (pramipexole, pergolide, ropinirole, bromocriptine ו-cabergoline). סיפרול היתה התרופה ב-68% מהמקרים.

93% מהתרופות המעורבות היו יחסית סלקטיביות לרצפטור D3 לדופמין. דבר זה מרמז על סובסטרט פרמקולוגי להימורים, המהווה קשר אינטואיטיבי בשל המיקום של הרצפטורים D3 לאזורים לימבים של המוח.

לידיעה במדסקייפ

Arch Neurol 2005;62.

<!–

–>