N-acetylcysteine אינו מפחית סבירות לנפרופתיה מסוג contrast-induced (או CIN) לאחר צנתור לב בחולים הנמצאים בסיכון נמוך עד בינוני לפתח סיבוכים.

CIN הוא סיבוך נפוץ למדי בהליכים קרדיאלים, אומר ד”ר קאראמורי מברזיל ושותפיו, ובעוד שהידרציה ושימוש בקונטרסט אוסמולליטי הראו סיוע במניעה, המכניזם המדוייק עדיין אינו ידוע.

בהתבסס על התיאוריה כי פציעה כזו היא בשל וזוקונסטריקציה כלייתית ושחרור רדיקלים חופשיים, החוקרים בדקו האם N-acetylcysteine, שהוא בעל תכונות הרחבת כלי דם ותכונות נוגדי חימצון, עשוי לסייע במניעה. מחקרים קודמים הראו תוצאות סותרות.

החוקרים נתנו באקראי ל-156 חולים שעברו הליכים כליליים ונחשבו בסיכון לפתח CIN כ-600 מ”ג N-acetylcysteine אורלי פעמיים בשבוע למשך יומיים או פלצבו, החל מיום לפני ההליך.

החולים עברו אניוגרפיה או התערבות כלילית תת עורית, ולכולם היה קראטינין בסרום ברמה של 106.08 מיקרומול לליטר או יותר, פינוי קראטינין מתחת ל-50 מיליליטר לדקה או סוכרת. מדיום אוסמולריות יונית שימש בכל החולים.

CIN, מוגדר כעלייה של 44.2 מיקרומול לליטר בקראטינין למשך 48 שעות, מתרחש ב-10.4% מהחולים שמקבלים N-acetylcysteine וב-10.1% מאלו המקבלים פלצבו, הבדל שאינו שממעותי סטטיסטית.

על בסיס הממצאים, החוקרים מאמינים כי יש להימנע משימוש ב-N-acetylcysteine במניעת CIN בחולים העוברים צינתור לב.

המדדים המומלצים למניעת CIN הם עדיין הידרציה ושימוש בנפח קטן של קונטרסט בחולים בסיכון נמוך עד בינוני ל-CIN העוברים צינתור לב עם מדיום קונטרסט באוסמולריות נמוכה.

Heart 2005;91:774-778.

לידיעה במדסקייפ

<!–

–>