טיפול חלופי בטסטוסטרון משפר יכולת אימון ואיכות חיים בגברים עם אי ספיקת לב כרונית (CHF) בינונית עד חמורה, על פי תוצאות מחקר של 12 חודשים, כפול סמיות שהוצג ב-ENDO 2005, הפגישה השנתית של האיגוד האנדוקריני.

אי ספיקת לב קשורה לאחוזי תמותה גבוהים והחמרה הדרגתית שמשפיעה על החולים ואיכות חייהם. החוקרים ערכו בעבר מחקר פיילוט שפורסם ב-Heart ב-2004, אשר בו גברים שטופלו בטסטוסטרון הראו שיפור משמעותי ביכולת תיפקודית, הם יכלו ללכת בממוצע 65 מ’ יותר לאחר 3 חודשים בהשוואה לאלו שקיבלו פלצבו.

במחקר המשך, החוקרים נתנו באקראי ל-76 גברים (גיל ממוצע 64) עם CHF בינוני עד חמור (דרגת NYHA 3-4, ו-EF ממוצע 32.5% ± 1.3%) טיפול חלופי בטסטוסטרון למשך 12 חודשים (מדבקת אנדרודרם 5 מ”ג) או פלצבו. שיפור ביכולת תיפקודית הוערכך על ידי מבדק ISWT.

למרות שטיפול בטסטוסטרון אסור בחולי אי ספיקת לב, החוקרים הסבירו כי ההמלצות מבוססות על מחקרים בהם טסטוסטרון ניתן ברמות סופרהפיזיולוגיות שגרמו לאצירת נוזלים. החוקרים העלו רמות טסטוסטרון לטווח הפיזיולוגי – העלייה הממוצעת בטסטוסטרון היתה 3.5 ננומול (160 ng/dL), עלייה נמוכה שלא גרמה לבצקת.

התוצאות הראו כי טיפול טסטוסטרון חלופי שיפר יכולת תיפקוד במשך 12 חודשי המחקר, ביחס לפלצבו (P = .006), למרות שההשפעה היתה משמעותית ביותר לאחר 6 חודשים (עלייה ממוצעת ב-ISWT, 18% ± 7%; 95% רווח בר סמך, 4%-31%, עלייה ממוצעת במרחק, +38 ± 13 מ’ 95% רווח בר סמך, 11.6-65 מ’).

בנוסף, 35% מהחולים שטופלו בטסטוסטרון השתפרו בדרגה אחת לפחות של NYHA בתקופת המחקר, בהשוואה ל-8% מחולי הפלצבו (P = .01).

יכולת אימון השתפרה שממעותית בחולים שלקחו טסטוסטרון אך החמירה באלו שלקחו פלצבו. דרגת NYHA השתפרה בשליש מהחולים, ואין הרבה תרופות שיכולות לעשות זאת.

ממצאים משניים הראו כי החולים שטופלו בטסטוסטרון שמרו על חלל חדר שמאל, אשר ירד במקבלי הפלצבו (הבדל -8.4 ± 0.28 מ”מ; P < .0001); לא נצפו הבדלים אחרים במימדים, או EF. בחולים שקיבלו פלצבו אורך הלב החמיר והפך גלובולרי, סימן להחמרה של אי ספיקת לב.

טיפול טסטוסטרון הביא לשמירה על רמת לחץ דם סיסטולי (הבדל -6 ± 6 מ”מ כספית; P = .01) ועלייה ביחס שריר כללי כפי שנקבע ע”י כוח לחיצת יד.

באופן כללי, חולים שטופלו בטסטוסטרון שמרו על מצב הלב והשרירים שלהם, בעוד שמצבם של אלו שקיבלו פלצבו החמיר. טיפול טסטוסטרון שיפר מצב רוח ותיפקוד קוגנטיבי. החולים שקיבלו טסטוסטרון הרגישו טוב יותר בקשר לעצמם ויכלו לעשות יותר ממה שיכלו לפני הטיפול.

טסטוסטרון עשוי לעזור לחולים עם כחישות הקשורה ל-CHF אשר מאבדים משקל ומסת שריר. הטיפול עזר גם לגברים עם כחישות בשל איידס ומחקר זה הוא היחיד שהראה יתרון מקביל בגברים עם CHF.

תגובות עור היו התופעות לוואי הנפוצות ביותר הקשורות למדבקת טסטוסטרון וניתן למנוע זאת ע”י שימוש בפורמולות חדישות יותר.

לא היתה הוכחה לבצקת או אצירת נוזלים, ולא היו שינויים משמעותיים בפפטיד נטורטי בסרום במוח, TNF, PSA, או רמות המטוקריט.

גברים עם CHF, במיוחד אלו עם רמות טסטוסטרון נמוכות, עשויים להפיק תועלת מטיפול חלופי בטסטוסטרון בשיפר יכולת האימון  ואיכות החיים, שמירה על לחץ דם לתקופה, ושיפור דרגת NYHA. יש צורך במחקרים נוספים לפני יישום שימוש בטוח ומלא בטסטוסטרון בחולי אי ספיקת לב.

ENDO 2005: Abstract P1-710. Presented June 4, 2005

לידיעה במדסקייפ