לפי מחקר חדש עולה, כי טיפול ברוסובסטטין (CRESTOR), מפחית את רמות ה- LDL-C טוב יותר מאשר טיפול באטורבסטטין (LIPITOR), בחולי סכרת מסוג 2. לפי החוקרים, הטיפול ברוסובסטטין מביא יותר חולים ליעד האירופאי של LDL-C לחולי סכרת מסוג 2.

במחקר השתתפו 465 חולים עם סכרת מסוג 2, בגיל ממוצע של 18 שנים, עם LDL-C ממוצע של 127 מגדל. החולים הוקצו אקראית לקבלה של טיפול ב- 10 מג רוסובסטטין או 10 מג אטורבסטטין, במשך 4 שבועות. ב- 12 השבועות שלאחר מכן, טוטרו המינונים עד ל- 40 מג רוסובסטטין ו- 80 מג אטורבסטטין, על מנת להשיג את היעד האירופאי של LDL-C, פחות מ- 115 מגדל.

נמצא כי רוסובסטטין הפחית את רמות ה- LDL-C יותר מאשר אטורבסטטין באופן מובהק, גם בתקופת המינון הקבוע וגם בתקופת טיטור המינון. יותר חולים מקבוצת הרוסובסטטין הגיעו ליעד ה- LDL-C, בהשוואה לחולים מקבוצת האטורבסטטין, גם אחרי 4 שבועות של טיפול (81% לעומת 65%) וגם אחרי 16 שבועות של טיפול (94% לעומת 88%). 

החוקרים מדווחים, כי יותר חולים בקבוצת הרוסובסטטין נשארו עם המינון של 10 מג, בהשוואה לחולים בקבוצת האטורבסטטין, וכי החולים בקבוצה זו נדרשו להעלאה פחותה של המינונים בתקופת הטיטור. הטיפולים בשתי התרופות נסבלו היטב.

החוקרים הסיקו, כי רוסובסטטין יעיל יותר מאשר אטורבסטטין בהפחתה של רמות LDL-C, בחולים עם סכרת מסוג 2.

הערת המערכת:

לאחרונה דיווחנו על מחקר PMS (ר”ת של Post Marketing Survey) שפורסם ב- Circulation, שדן בבטיחותו היחסית של הרוסובסטטין בהשוואה לסטטינים אחרים, לרבות אטורבסטטין. יש לציין שבמחקר ה- URANUS שלעיל, לא מדווח על הבדלים בהיענות ובתופעות הלוואי בין שני הטיפולים שנבדקו.

Cardiovascular Diabetology 2005, 4:7

לתקציר המאמר