תוצאות מחקר קטן מראות כי טיפול ב-Etanercept (אנברל) יעיל באופן משמעותי ב-50% מהחולים עם דלקת מפרקים שגרונתית סיסטמטית שהחלה בגיל צעיר.

מחלה זו יכולה להיות קשה מאוד לטיפול, כיוון שרבים מהחולים אינם מגיבים טוב לטיפולים קונבנציונלים והם תלויים בסטרואידים, אומר ד”ר קימורה. עם זאת, טיפולים ביולוגים חדשים מביאים תקווה מחודשת כי יתכן ונמצא הטיפול שיכול לעזור לחולים במחלה זו.

ד”ר קימורה ושותפיו סיווגו 82 מטופלים עם דלקת מפרקים זו אשר טופלו באנברל למשך 24.8 חודשים בממוצע על פי תוצאות הטיפול. הממצאים פורסמו בגיליון מאי של The Journal of Rheumatology. 

לחולים היתה ירידה משמעותית בספירת מפרקים אקטיבית, אחוזי שקיעת דם, ומדדי הערכה גלובלים של פעילות המחלה.

גם מספר החולים שלקחו prednisone ומינון ממוצע של prednisone הצטמצם באופן משמעותי בזמן קבלת אנברל. מספר החולים שלקחו מטוטרקסט או ציקלוספורין ירד גם כן.

ל-27 חולים היתה תגובה מצויינת, ל-11 תגובה טובה, ול-7 תגובה ממוצעת לטיפול אנברל, בעוד של-37 חולים היתה תגובה דלה או לא הגיבו כלל לטיפול.

29 חולים הפסיקו לקחת אנברל, אך רק 1 נזקק להפסקת טיפול בגלל תופעות לוואי.

למרות שחולי דלקת מפרקים שגרונתית סיסטמית זו אינם מגיבים לאנברל טוב כמו סוגים אחרים של JRA, בערך מחצית מהחולים במחקר כן הגיבו. נבון להיום, זו הביולוגית היחידה שאושרה לשימוש ב-JRA.

למחלה כמו דלקת מפרקים שגרונתית סיסטמית שהחלה בגיל צעיר, ציטוקינים כמו IL1 ו-IL6 עשויים להיות יותר ספציפים ומועילים מאשר TNF, כיוון שהם יותר פתוגנים במחלה זו. מחקרים עם anti-IL6 ו-anti-IL1 נערכים בארה”ב ובמדינות נוספות.

יש עוד הרבה עבודה לעשות במחלות ראומטיות נדירות בילדים. ראייה של חצי הכוס המלאה (50% מהילדים מגיבים לאנברל) או החצי הריקה יכולה להיות מושפעת מתוצאות מחקרים ביולוגים עתידיים.

J Rheumatol 2005;32:763-764,935-942

לידיעה במדסקייפ

לדף התרופה Etanercept