טיפול ב-warfarin מונע שבץ בחולים עם פרפור פרוזדורים ללא קשר לסוג הטיפול בפירפור (אנליזה מתוך מחקר ה-AFFIRM)

סקירה באתר theheart מנתחת מימצאי שני מחקרים שעסקו ביעילות הוורפרין בחולים עם פרפור חדרים. להלן עיקרי הסקירה:

תוצאותיו של מחקר אקראי שפורסמו לאחרונה מעידות כי warfarin מספק הגנה מפני התרחשות שבץ הקשורה לפרפור עליות (AF), בין אם החולה מטופל באמצעות שליטה על מהירות הדופק (rate control – לרוב בעזרת תרופות מקבוצת חוסמי ביטא) או טיפול השומר על קצב הסינוס בהצלחה ( rhythm control , לרוב בעזרת תרופות להסדרת קצב כמו פרוקור, ריתמקס וכד’) .

תוצאות ה-Atrial Fibrillation Follow-up Investigation of Rhythm Management (ה-AFFIRM), מעידות כי התרופה נוגדת הקרישה מפחיתה את הסיכון ללקות בשבץ בשיעור של 69% באופן כללי, ובשיעור של 67% בקרב תת הקבוצה של החולים שבה נשמר קצב הסינוס. המחקר מראה גם שהימצאות AF והעדר מתן טיפול באמצעות warfarin הם גורמי סיכון מובהקים סטטיסטית ובלתי-תלויים להתרחשות שבץ.

החוקר הראשי, ד”ר Sherman הסביר בעבר כי אחד הלקחים החשובים של המחקר הוא כי בחולה שחווה אפיזודה של AF ומצוים בו גורמי סיכון נוספים להתרחשות שבץ, יש להמשיך במתן warfarin, גם אם נראה שמצוי בו קצב סינוס תקין. 

התרחשות שבץ היתה נקודת סיום משנית ב-AFFIRM. התוצאות בנוגע לתמותה, שהיתה נקודת הסיום העיקרית, מראות כי לא קיים הבדל מובהק סטטיסטית בין שתי אסטרטגיות הטיפול ב-AF. במחקר האקראי השתתפו 4060 חולים שסבלו מ-AF שטופלו באמצעות אחת משתי אסטרטגיות הטיפול: החולים שניתן להם טיפול לשליטה על מהירותה דופק  נטלו warfarin לאורך כל המחקר, ואילו החולים שקיבלו טיפול לבקרת קצב נטלו warfarin במהלך תקופה של 4 שבועות לפחות, עם העדפה לטיפול בן 12 שבועות. בחולים שטופלו באמצות בקרת קצב התאפשרה הפסקת הטיפול באמצעות warfarin כל עוד נשמר בהם קצב סינוס והם נטלו תרופה נוגדת הפרעות-קצב.

במהלך תקופת המעקב הממוצעת, שארכה 3.5 שנים, המשיכו 84% מהחולים בקבוצת בקרת מהירות הדופק  ו-52% מהחולים בקבוצת בקרת הקצב לצרוך warfarin. שיעורי התרחשות של שבץ, איסכמי או דימומי, היו דומים בשתי הקבוצות ועמדו על ערכים של 7.4% בקרב נבדקי הקבוצה הראשונה ושל 8.9% בקרב נבדקי הקבוצה השניה. רובם המוחץ של מקרי השבץ האיסכמי התרחשו בקרב חולים שלא נטלו את התרופה או שנמצאו בהן רמות תת-אופטימליות של מערכת נוגדי הקרישה.

החוקרים מדווחים על כמה גורמי סיכון מובהקים ובלתי-תלויים שנמצאו בקרב הנבדקים וכללו עליה בגיל, מין נשי, אפיזודת AF של יומיים ומעלה, היסטוריה של שבץ או של TIA, הימצאות סוכרת או AF, והעדר מתן טיפול באמצעות warfarin. עם זאת, הם מציינים כי משום שלא נערכו השוואות אקראיות התוצאות לא יכולות להדגים באופן מוחלט מהי השפעתם של גורמים אלה על הסיכון להתרחשות שבץ בחולים הסובלים מ-AF.

לסקירה באתר theheart

Occurrence and characteristics of stroke events in the Atrial Fibrillation Follow-up Investigation of Sinus Rhythm Management (AFFIRM) study, Arch Intern Med. 2005 May 23;165(10):1185-91

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה