לפי מחקר חדש עולה, כי בדיקה אלקטרופיסיולוגית להערכה של רמת השימור של הצרור הנוירו-ווסקולרי (NVB), במהלך ניתוח לכריתה רטרופוביקלית של הפרוסטטה, יעילה בהערכה של שליטה על מתן שתן אחרי הניתוח. לפי החוקרים, בדיקה שכזו יכולה לספק למנתח משוב מיידי במהלך הניתוח.
החוקרים מסבירים, כי עד היום היה ברור כי שימור עצבי תורם לשימור התפקוד המיני, אך לא היה ברור כמה הוא תורם לשליטה על מתן השתן.
במחקר השתתפו 85 חולים, שעברו ניתוח לכריתה רטרופוביקלית של הפרוסטטה עם שימור עצבי. החוקרים השתמשו בבדיקה אלקטרופיסיולוגית, על מנת לאשר את שימור התיפקוד של ה- NVB.
בעזרת הבדיקה האלקטרופיסיולוגית ובעזרת הערכה מאקרו-אנטומית, החוקרים סיווגו את החולים לכאלה עם שימור עצבי דו-צדדי, חד-צדדי או ללא שימור עצבי.
הערכות של החולים שבוצעו עד 6 חודשים אחרי הניתוח הראו, כי יותר חולים בקבוצה עם השימור העצבי הדו-צדדי שמרו על השליטה במתן השתן מאשר חולים בשתי הקבוצות האחרות.
החוקרים הסיקו כי שימור דו-צדדי של ה- NVB, עוזר לשליטה על מתן השתן אחרי ניתוח לכריתה של הפרוסטטה, וכי בדיקה אלקטרופיסיולוגית במהלך הניתוח היא שיטה יעילה להערכה של התיפקוד לאחר הניתוח.
J Urol 2005;173:1139-1142.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!