על-פי תוצאותיו של מחקר כפול-סמיות ומבוקר שפורסמו לאחרונה, ניתן לדרג את עוצמתו של רשרוש בלב בהתבסס על קולות הלב כייחוס פנימי.

החוקרים כותבים כי כפי שהבינו Freeman ו-Levine לפני יותר מ-70 שנה, דיוק, עקביות והסכמה גורפת בדרוג עוצמת הרשרוש בלב חיוניים למטרות אבחנתיות. הם מוסיפים כי חרף התדירות הגבוהה שבה מדרגים הרופאים את עוצמת הרשרוש והמגבלות התאורטיות של מערכת Levine, ביצועיה האופיינים מעולם לא נבדקו.

במחקר הנוכחי השתתפו 100 סטודנטים לרפואה, עובדים ורופאי ילדים בבית חולים לילדים. קבוצות של 1-3 משתתפים נכנסו לקבוצת ההתערבות או לקבוצת הביקורת של המחקר, דיווחו על האופן שבו הם מדרגים את עוצמתו של רשרוש בלב, ולאחר מכן נתבקשו לדרג את עוצמתם של 20 רשרושים מוקלטים במדגם אקראי על-פי סקאלה בת 6 נקודות.

המשתתפים בקבוצת ההתערבות למדו מערכת המשתמשת בקולות הלב כייחוס פנימי, ולאחר מכן דרגו מדגם אקראי נוסף של 20 רשרושי לב. מדדי התוצאה הראשוניים היו שינוי ברמת הדיוק (תיקון אחוזי), הסכמה בין בודקים ועיקביות. אנליזות נפרדות בוצעו בתת-קבוצות של משתתפים בעלי רמות הכשרה שונות ושל רשרושים בדרוגים שונים.

בהשוואה לקבוצת הביקורת, בקבוצת ההתערבות נצפה שיפור גדול יותר ברמת הדיוק של הדירוג (delta, 5%; 95%CI, −0.1% – 10.0%), בייחוד בקרב הרופאים (delta, 11%; 95%CI, 0.4% – 22%) והסטודנטים (delta, 12%; 95%CI, 3% – 20%), ובנוגע לרשרושים מרמה 2 בדירוג (delta, 20%; 95%CI, 10% – 31%).

שיפורים גדולים יחסית נתקבלו בעיקביות הדירוג לאחר מתן ההתערבות בקרב הרופאים (delta, 0.17; 95%CI, 0.01 – 0.32) ובנוגע לרשרושים מרמה 2 בדירוג (delta, 0.22; 95%CI, 0.09 – 0.36) ומרמה 3 בדירוג (delta, 0.16; 95%CI, 0.05 – 0.28).

החוקרים כותבים כי מערכת המשתמשת בקולות הלב כייחוס פנימי לדירוג עוצמת הרשרוש בלב משפרת במהרה את רמת הדיוק והעיקביות בחלק מהמשתתפים ובנוגע לרשרושים ספציפיים.

מגבלות המחקר כוללות גודל מדגם קטן; הטיה אפשרית של התוצאות; והימצאות רמה גבוהה יותר של דיוק, הסכמה ועיקביות בקבוצת ההתערבות גם לפני מתן ההתערבות, דבר העלול להעיד על כישורי האזנה התחלתיים טובים יותר ללב בקרב המשתתפים בקבוצה זו. מגלות נוספות הינן חוסר יכולת לקבוע יתרון של מערכת מסוימת על-פני אחרת, השפעה חזקה מאוד של רמת המיומנות ובעיות עם השוואת השינוי ברמת הדיוק במשתתפי קבוצת ההתערבות (שנעזרו בקולות הלב כייחוס פנימי לדירוג עוצמת הרשרוש) ובמשתתפי קבוצת הביקורת (שלא נעזרו בקולות הלב).

החוקרים מסכמים כי מחקר נוסף דרוש בכדי להעריך את יעילותה של מערכת הדירוג המבוססת על שימוש בקולות הלב וכי במידה והממצאים יאומתו במחקרים נוספים, יש ללמד את המערכת בבתי הספר לרפואה ובתוכניות ההכשרה לרופאים כחלופה למערכת Levine לדירוג עוצמתם של רשרושי לב.

לידיעה במדסקייפ

Arch Pediatr Adolesc Med. 2005;159:329-334