לפי מחקר חדש עולה, כי בחולים עם רגישות לאספירין אשר נזקקים לטיפול שכזה, דה-סנסיטיזציה לאורך מספר שעות  מאפשרת טיפול ארוך טווח במינונים סטנדרטים של 70-100 מג’. לפי החוקרים, רגישות לאספירין קשורה בד”כ לעיכוב של ציקלו-אוקסיגנז ולא לתגובה אימונית.

במחקר השתתפו 16 חולים עם מחלה חריפה בעורקים כליליים ורגישות ידועה לאספירין, שנזקקו לטיפול באספירין. החוקרים נתנו לנבדקים איתגור מהיר לצורך דה-סנסיטיזציה, שהתחיל מ- 1 או 5 מג’ אספירין, עם הכפלה במינון כל 30 דקות, עד למינון מירבי של 75-100 מג’ אספירין אחרי 2.5 עד 3.5 שעות.

מתוך הנבדקים, 14 הגיעו לסבילות מיידית והמשיכו טיפול למשך של עד 35 חודשים. בחולה אחד היתה תגובה לטיפול 3 שעות אחרי הפרוצדורה, שטופלה בהצלחה עם סטרואידים ואפינפרין. יומיים לאחר מכן, הפרוצדורה נוסתה שוב בהצלחה. בחולה אחר היתה תגובה של נפיחות באף וקוצר נשימה ולא נעשה ניסיון נוסף לדה-סנסיטיזציה. החוקרים מדווחים כי חולה זה סבל זמן קצר לפני כן מהתקף אסטמה.

החוקרים מציינים, כי במידה והטיפול באספירין מופסק, ייתכנו תגובות של רגישות יתר ולכן יש צורך בדה-סנסיטיזציה נוספת. יש צורך במעקב צמוד למספר שעות אחרי ניסיון הדה-סנסיטיזציה, בגלל הסיכון לתגובות מאוחרות של רגישות יתר.

Am J Cardiol 2005;95:509-510.

לידיעה המלאה במדסקייפ