נוכחות חיידק הגורם למחלת מיסב השן (פריודנטית) קשורה לעלייה בעובי עורק הקרוטיד, דבר המציע קשר ישיר בין מיקרוביולוגיה פריודנטלית וטרשת עורקים תת קלינית. עם זאת, אין ביטחון כי טיפול במחלה הפריודנטלית יחזיר את המצב לקדמותו, כיוון שהנזק ניתן למניעה אך הוא אינו הפיך, אמר ד”ר מואיז דסוריו.

בעוד שבעבר היו מספר מחקרים שקשרו בריאות פריודנטלית לסיכון ווסקולרי, זהו המחקר הראשון המודד ישירות מיקרוביוטה אורלית ועובי אינטימה-מדיה (IMT) ולא סמנים חלופיים.

ד”ר דסוריו, אפידמיולוגיסט מאונ’ קולומביה בניו יורק ושותפיו השיגו 8 דגימות פלק סבגינגיוול מכל אחד מ-657 הנבדקים בגיל 55 ומעלה ללא היסטוריה של שבץ או אוטם שריר הלב. הדגימות עברו אנליזה ע”י היברידיזציית DNA-DNA ל-11 סוגי חיידקים. IMT של הקרוטיד התקבל מאולטראסאונד B-mode ברזולוציה גבוהה.

החוקרים דיווחו על ממצאיהם בגיליון פברואר של Circulation: Journal of the American Heart Association.

לאחר התאמה לגורמי סיכון קונבנציונלים, IMT ממוצע עלה (0.83 ל-0.87 ל-0.88 מ”מ, p for trend < 0.0001) עם 5 חיידקים ספציפיים הקשורים למחלה פריודנטלית. לא נמצא קשר משמעותי בין IMT למיני חיידקים שאינם קשורים למחלה פריודנטלית.

הבדלים אלו ב-IMT הינם רלוונטים קלינית. למשל, הבדל של 0.03 מ”מ קשור לעלייה של 15 מ”מ כספית בלחץ דם סיסטולי, או סיכון כפול לאוטם או מוות קורונרי.

כיוון שאנליזה זו היתה מחקר חתך רוחב, היא אינה מוכיחה סיבתיות, מוסיף ד”ר דסוריו. לא ידוע מי הראשון (החיידק או עלייה ב-IMT), כך שמעקב אחר החולים הינו קריטי בכדי לראות אם ההתקדמות המיקרוביאלית תעקוב גם כן אחר התקדמות הטרשת ותתורגם לאירועים קליניים.

Circulation 2005;111:576-582

לידיעה במדסקייפ