סוג השומנים הנצרכים ע”י גברים בגיל העמידה, במיוחד שומנים רב בלתי רוויים וחומצה לינולאית, עשויים להיות יותר חשובים מצריכת שומן כללית בהפחתת הסיכון למוות קרדיווסקולרי, על פי תוצאות מחקר שפורסם בגיליון ינואר של Archives of Internal Medicine, אחד מעיתוני JAMA/Archives.

על פי מידע הרקע במאמר, תחליפי שומנים רב בלתי רוויים הומלצו במשך כמה עשורים למניעת מחלות קרדיווסקולריות (CVD), אך מעט מחקרים סיפקו תמיכה מדעית לעצה זו. מספר מחקרים הראו כי שומנים רב בלתי רווייים מפתיחיתים ריכוזי כולסטרול LDL בסרום (“הכולסטרול הרע”) , בעוד שומנים רוויים מעלים LDL-C. חומצה לינולאית היא חומצת שומן רב בלתי רוויה נוזלית המצוייה בשפע בשומני צמח ושמנים (פשתה למשל).

ד”ר דיוויד לאקסונן מאונ’ קופיו בפינלנד ושותפיו העריכו צריכת חומצה לינולאית וסה”כ צריכת חומצות שומן רב בלתי רוויות (PUFA) עם אחוזי מוות קרדיווסקולרי וכללי ב-1,551 גברים בגיל העמידה הגרים במערב פינלנד. הערכה נעשתה באמצעות רישומי מזון ובדיקות דם לגלוקוז ורמות כולסטרול.

במהך 15 שנות המעקב, 78 גברים נפטרו מ-CVD ו-225 מסיבות אחרות. גברים בגיל העמידה עם יחס של חומצה לינולאית בסרום, חומצות שומן n-6 (אומגה-6), ובמיוחד PUFA בשליש העליון היו בסבירות קטנב פי 3 למוות קרדיווסקולרי לעומת גברים עם יחס בשליש התחתון. צריכת חומצה לינולאית ו-PUFA כפי שהוערכה באמצעות רישומי מזון של 4 ימים נמצאה בקשר הפוך ל-CVD, אך צריכת שומן כללית לא.

החוקרים סיכמו כי נראה שאיכות שומני הדיאטה חשובה יותר מכמות השומנים בהפחתת תמותת CVD בגברים בגיל העמידה. מעקב אחר ההמלצות להחלפת שומן רווי עם שומן רב בלתי רווי במניעה ראשונית של מחלות קרדיווסקולריות עשוי להפחית CVD ותמותה כללית.

לידיעה בדוקטור’ס גייד

Arch Intern Med. 2005;165: 193-199