זיהומים הנרכשים בבית החולים על רקע עמידות סטפילוקוקס אראוס למטיצילין (MSRA ) הינם שכיחים בתוך היחידה לטיפול נמרץ. אישפוז של חולה בחדר בודד או במסגרת בידוד בקבוצה של מטופלים עם זיהום הם בשימוש כדי למנוע הפצת הזיהום. אולם, התועלת לעומת אמצעי זהירות אחרים אינם ידועים. במחקר זה מטרת החוקרים הייתה לבדוק את האפקטיביות של גישות ללא הזזת החולים לעומת גישות הכוללות הזזת חולים עם זיהום נרכש ביחידה לטיפול נמרץ, במניעת העברה של MRSA .  

החוקרים ביצעו מחקר פרוספקטיבי למשך של שנה אחת ביחידות טיפול נמרץ של 2 בתי חולים אוניבריסטאים. אישפוזים וסקרים שבועיים איפשרו לבחון זיהוי של MRSA . לאחר 6 חודשים, חולים עם MRSA חיובי לא הוזזו לחדרים פרטיים או אולמות מבודדים, אלא אם כן הם נשאו עמידויות מרובות או פתוגנים שיש להתריע מפניהם. אמצעי זהירות סטנדרטיים בוצעו. הגיינה של רחיצת ידיים זכתה לעידוד ותמיכה.

המימצאים הראו שמטופלים עם מאפייני דומים ושיעורי רכישת MRSA היו בשתי התקופות שבהן נבחנו שתי האסטרטגיות של הזזת החולים.

התוצאה הראשונית, ללא התאמה של המודל הסטטיסטי לא הראתה כל עדות לעלייה בהדבקות במהלך התקופה שבה לא הוזזו החולים – יחס סיכון של 0.73 , ללא מובהקות סטטיסטית. לא היו שינויים בהדבקה לאיזשהו זן מיוחד של MRSA , וכן לא היתה תלות בתדירות רחיצת הידיים.

החוקרים מסכמים שהזזת חולים עם MRSA חיובי לחדרים מבודדים או לאולמות מבודדים לחולים אלה בלבד אינה מפחיתה את שיעור ההדבקות במחלקה. מכיוון שהזזת חולים ובידודם של חולים במצב קריטי לחדרים מבודדים כרוכה בסיכון פוטנציאלי, נראה שיש מקום להערכה מחדש של מדיניות הבידוד הדרושה בחדרי טיפול נמרץ, כאשר יש נוכחות מקומית של MHRA , ושיש צורך באיתור אמצעים אפקטיביים יותר להפחתת הפצה של MRSA במצבים אלה.  

Isolation of patients in single rooms or cohorts to reduce spread of MRSA in intensive-care units: prospective two-centre study, Volume 365, Number 9455