תגובות מערכתיות ללחץ בחולים מנותחי היפרפלזיה ערמונית שפירה (BJU International)

מטרת המחקר לקבוע הבדלים בתגובות מערכתיות ללחץ בחולים אשר עוברים 3 סוגי ניתוחים להיפרפלזית ערמונית שפירה (BPH), מוערך ע”י מדידת רמות משתני לחץ, כמו קורטיזול; ראקטנט שלב אקוטי, חלבון C ראקטיבי (CRP) ופיברינוגן; ונוגדי חימצון, כלומר מצב אנטיאוקסידנטי כולל (TAS) וסופראוקסיד דיסמוטאז (SOD).

המחקר כלל 80 חולים אשר ענו על קריטריון ניתוח BPH. בהתבסס על הערכה אולטראסונוגרפית של נפח הערמונית לפני הניתוח, חולקו כל החולים לאחת משלוש קבוצות; קבוצה 1, ערמונית 30 <IMG style="FONT-WEIGHT: bold" alt=" ג’ וטופלו ע”י חיתוך ערמונית דרך השופכה (TUIP); קבוצה 2, ערמונית בין 30-80 ג’, טופלו ע”י כריתת ערמונית דרך השופכה (TURP); וקבוצה 3, ערמונית >80 ג’, או הסרת ערמונית דרך חור קטן בדופן הבטן (TP). דגימות דם נלקחו מכל אחד מהחולים יום לפני ואחרי הניתוח, ונמדדו ראקטנטים של שלב אקוטי ונוגדי חימצון; נמדדו גם ריכוזי קורטיזול בדגימות שתן כל 24 שעות יום לפני ושלושה ימים אחרי הניתוח.

נמצאו רמות גבוהות משמעותית של קורטיזול, CRP, ו-TAS, ורמות נמוכות משמעותית של פיברינוגן ו-SOD בכל קבוצות המחקר לאחר הניתוח בהשוואה ללפני. ניתוח ומצבים נלווים כמו התרגשות, פחד, אובדן דם וכו’ גרמו ללחץ חמצוני וטראומטי, שבעקבותיו תגובות מערכתיות חזקות ללחץ במשך ולאחר הניתוח. רמות פיברינוגן נמוכות לאחר הניתוח היו בעלות דפוס שונה מהראקטנטים האחרים של שלב אקוטי, כתוצאה מעליה בפעילות פיברינוליטית לאחר TURP ו-TP.







גודל התגובה המערכתית ללחץ נמצאה בהתאמה לנזק רקמתי, אשר השתנה בין שלושת הקבוצות. TP גרם לטראומה רקמתית הגדולה ביותר ולתגובה המערכתית החזקה ביותר. תגובה זו היתה בינונית ב-TURP, בעוד TUIP (התערבות זעירה) גרמה להכי פחות לחץ. שינויים ספציפיים בסמני לחץ יוכלו לשפר ניתוח ל-BPH. יש לבדוק האם יש יתרון לטיפול נוגד חימצון המשך הניתוח ל-BPH במחקרים נוספים.

BJU International
Volume 95 Issue 1 Page 77  – January 2005

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

    הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

    במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
    להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה