תוצאות מחקר הפורסם בינואר בגיליון Journal of Neurology, Neurosurgery, and Psychiatry מציעות כי אין כל קשר בין מחלת פרקינסון (PD) והשינויים בתגובה לגירוי עם טעם טוב או לא.

מחקרים פרה-קליניים מצביעים כי העברה דופמינארגית בגנגיליה הבזלית עשויה להיות מעורבת בעיבוד גירוי נעים ולא נעים.

החוקרים בדקו תגובת טעם לחומרים מתוקים, מרים, חמוצים ומלוחים ב-30 נבדקי PD וב-33 נבדקי ביקורת. הם מדדו עוצמה של ניירות פילטר שהושרו בסוכרוז, כינין, חומצה ציטרית, או תמיסות נתרן כלורי. החוקרים השתמשו בנייר פילטר שהושרה במים כבקרה. כמו כן הם העריכו תגובתיות ל-100 מ”ל של שוקו או חלב וניל בשתי הקבוצות.

החוקרים השתמשו באלקטרוגסטרומטריה בכדי להעריך את סף הטעם. נתונים סוציודמוגרפיים ונוירופסיכיאטרים נאספו, כולל מידע על עישון, שימוש באלכוהול, צריכת קפה ותה, סימפטומים דיכאוניים ותפקוד קוגנטיבי.

נמצאו בעיות טעם ב-4 חולי PD ובשני נבדקי ביקורת. אחד מחולי PD דיווח על היחלשות מבודדת בטעם; שלושת האחרים דיווחו על ירידה בטעם ובריח. היחלשות בתחושת הריח דווחה ע”י יותר משליש מהחולים ובשני נבדקי ביקורת בלבד.

לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות בעוצמה, תחושת נעימות, וזיהוי דגימות הסוכרוז, כינין, חומצה ציטרית או נתרן כלורי.

לחולי PD היו אחוזי עוצמה גבוהים משמעותית בניירות שהושרו ב-0.025% כינין לעומת קבוצת הביקורת. לא נמצאו הבדלים בתוך הקבוצות בתגובה לדגימות השוקו והחלב. בהשוואה לביקורת, סף אלקטרוגסטומטריה היה רגיש משמעותית בקבוצת PD.

ממצאים אלו מציעים כי ירידה בתפקודי הטעם אינה אחראית לבחירות תזונתיות משתנות ומצב בריאות הפה.

J Neurol Neurosurg Psychiatry 2004;76:40-46.

לידיעה במדסקייפ