על פי תוצאות מחקר שפורסם בגיליון דצמבר של Fertility and Sterility, דפוט מדרוקסיפרוגסטרון אצטט (DMPA) גורם לאובדן מסת עצם (BMD) באנשים המשתמשים לראשונה.

DMPA הוא פרוגסטין סינטטי להזרקה בלבד עם פעולה ארוכה המשמש כאמצעי מניעה. אמנם קיימת ספרות כתובה הבוחנת את הקשר בין DMPA ו-BMD, רוב המחקרים היו מוגבלים כיוון שהיו חסרי הרצף הזמני המתאים לתאר שינוי BMD אמיתי כתוצאה מהתחלת לקיחת DMPA.

ע”י שימוש ב-dual energy x-ray absorptiometry במרווחים של 3 חודשים למשך 24 חודשים, החוקרים בדקו BMD באגן ובעמוד השדרה בנשים בריאות בגילאים 18-35. המחקר כלל 178 נשים הבחרו ב-DMPA כאמצעי מניעה ו-145 נשים אשר לא השתמשו באמצעי מניעה הורמונלים.

בקבוצת DMPA, ממוצע BMD באגן ירד ב-2.8% ± 0.034% לאחר 12 חודשים וב-5.8% ± 0.096% לאחר 24 חודשים. לאחר שנה ושנתיים של שימוש ב-DMPA, ממוצע BMD בעמוד השדרה ב-L1 ו-L3 ירד ב-3.5% ± 0.022% וב-5.7% ± 0.034%, בהתאמה. בקבוצת הביקורת, ממוצע BMD באגן ובעמוד השדרה השתנה בפחות מ-0.9% במשך שתי שנות המחקר.

שינויי BMI במשתמשות DMPA היה קשור במהופך בשינויי BMD באגן, אך לא בעמוד השדרה. קליטת סידן, פעילות גופנית, ועישון לא השפיעו על שינויי BMD בכל אחת מהקבוצות.

BMD באגן ובעמוד השדרה ירד אחרי זריקת DMPA אחת וירידה זו המשיכה עם כל זריקה נוספת למשך 24 חודשים עם יוצא מהכלל של עליית BMI בקרב משתמשות DMPA, לא היו תכונות משתמשים שנתנו הגנה נגד אובדן מסת עצם הקשורה ל-DMPA.

למרות שאובדן מסת עצם בעמוד השדרה עם טיפול DMPA התמתן לאחר 18 חודשים, אובדם מסת בעצם האגן נשארה ליניארית במשך כל 24 חודשי המחקר, דבר המרמז על ירידה נוספת במסת עצם עם שימוש נרחב ב-DMPA.

האם אובדן מסת עצם הקשור ל-DMPA שם את הנשים בסיכון עולה לאוסטאופורוזיס ושברים לאחר גיל הבלות יהיה תלוי בגודל האובדן, משך האובדן, רמת BMD בזמן התחלת השימוש ב-DMPA, והסבירות שגורמים אחרים כמו פעילות גופנית, עלייה במשקל, והתפתחות מחלות אחרות ישפיע על אובדן זה. אובדן העצם הממוצע שנצפה היה כזה שאם לא יחלים עשוי להעלות את הסיכון לאוסטאופורוזיס ושברים בגיל הבלות.

Fertil Steril. 2004;82:1580-1586

לידיעה במדסקייפ