לאחר הסתגלות להתנהגויות בריאות, נמצא קשר בין עוינות ו-LMD ורמת גלוקוז בנשים עם סיכון גבוה, בעוד ש-LMD לבד היה קשור עם עוינות בנשים עם סיכון ממוצע.

בגברים עם סיכון גבוה, מעכב שיפעול פלזמינוגן מסוג 1 וכן LMD נקשרו לעוינות, בעוד שבגברים עם סיכון ממוצע נמצא קשר רק לרמות פיברינוגן.

החוקרים הגדירו LMD כנוכחות של לפחות 4 מהבאים: לחץ דם סיסטולי של 140 מג’/דציליטר או יותר או לחץ דם דיאסטולי של 90 ומעלה; ערכי גלוקוז בצום של 126 מג’/דציליטר או גבוה יותר או שימוש בתרופות נגד סוכרת; BMI של 30 ומעלה; רמת טריגליצרידים של 250 מג’/דציליטר ומעלה; כולסטרול HDL מתחת ל-40 מג’/דציליטר לגברים או מתחת ל-50 מג’/דציליטר בנשים; רמות LDL של 130 מג’/דציליטר או יותר.

בהוספת תוצאות אלו לנתונים המצטברים על הקשר בין עוינות, תחלואה ותמותה קרדיווסקולרית, הן מצביעות על צורך במחקר נוסף של המכניזם.

Arch Intern Med 2004;164:2442-2448.

לידיעה במדסקייפ