הסבירות לשרידות ללא גרורות רחוקות ב-3, 5, ו-10 שנים היתה 68%, 49%, ו-22% בהתאמה.

על פי החוקרים, שיפוע PSA לאחר הכריתה ומדד גליסון עשויים לעזור בזיהוי החולים הנמצאים בסיכון עולה להתפתחות גרורות רחוקות.

למעשה, שיפוע PSA גדול או שווה ל-0.05 ng/mL לחודש במשך תקופה של 3-12 חודשים לאחר כריתת הערמונית היה מועיל במיוחד בזיהוי חולים בסיכון גבוה.

בנוסף, לחולים עם מדד גליסון קטן מ-8 היה סיכוי של 62% להיות ללא גרורות למשך 5 שנים לאחר הניצוח בהשוואה ל-30% סיכוי בגברים עם מדד גליסון בין 8-10.

המחקר מראה כי לא כל החולים אשר נכשלים בהשגת רמת PSA בלתי ניתנת לאבחנה לאחר כריתת ערמונית רדיקלית הינם זהים. חלקם נשארים ללא גרורות למשך תקופה ממושכת (7-10 שנים), בעוד אחרים מפתחים גרורות במהירות תוך פחות משלוש שנים.

לסיכום, לממצאים ממחקר זה יש פוטנציאל יישומי בזיהוי החולים בסיכון גבוה לגרורות, ובכך עוזרים לרופאים בקביעת הצורך, התזמון, והיקף הטיפול האדג’וונטי.

Cancer 2004;101:2549-2556.

לידיעה במדסקייפ