במחקר חדש נמצא, כי פורוסמיד יכול להגביר את מתן השתן בחולים עם אי ספיקת כליות חריפה (ARF), אך הוא לא משפר תוחלת חיים או את קצב התאוששות הכליות. זהו מחקר גדול יחסית, אחרי סדרה של מחקרים שהיו קטנים מדי בשביל להכריע לגבי יעילות התרופה.
במחקר השתתפו 338 חולים ב- ARF שנזקקים לדיאליזה. הם חולקו רנדומלית ל- 3 קבוצות, שקיבלו פורוסמיד דרך הוריד(25 mg/kg/d), דרך הפה (35 mg/kg/d) או פלצבו.
נמצא, כי הזמן הממוצע שלקח לחולים שקיבלו את התרופה, להגיע לקצב של מתן 2 ליטר שתן ביום, היה 5.7 ימים, לעומת 7.8 ימים, באלו שקיבלו פלצבו. רק 33% מהחולים שקיבלו פלצבו הגיעו לקצב זה לעומת 57% מאלו שקיבלו את התרופה.
החוקרים לא מצאו הבדל בין הקבוצות בתמותה, מספר הדיאליזות, משך זמן הדיאליזות או בזמן שלקח להוריד את רמת הקראטינין מתחת ל- 2.26 mg/dL.
לדעת החוקרים, התוצאות תומכות במתן פורוסמיד במינון גבוה לכל החולים עם ARF. מתן הפורוסמיד, הם מוסיפים, יעזור כדי לזהות חולים עם פרוגנוזה טובה יותר. עם זאת, הצלחה בהגברת מתן השתן, לא צריכה לדחות פניה לנפרולוג מומחה או התחלה של טיפול בדיאליזה.
Am J Kidney Dis 2004;44:402-409.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!