מטרת המחקר היתה לאסוף מידע אודות השפעותיהם של מיהולים עוקבים ושל טלטולים על מבנה המים. תמיסות מהולות במיוחד (EDS) הן תמיסות המוכנות באמצעות חזרה על שני תהליכים: מיהול של 1:100 וטלטול, והן משמשות באופן טיפוסי ברפואה ההומיאופטית. החזרות ממשיכות עד להגעה למיהולים קיצוניים, כך שההרכב הכימי של התרופה זהה לזה של הממס.
תשע הכנות נבדקו מ- 3cH ל-30cH. ארבע מהן לא הכילו רכיב פעיל (potentized water). שמחקר שימשו שני רכיבים פעילים שונים: Arsenicum sulphuratum rubrum, ASR, ו-As4S4, 2,4-dichlorophenoxyacetic acid, 2,4D. הממסים היו תמיסה של סודיום-ביקרבונט וחומצת צורן (silicic acid) בריכוז של (5-)10*5 מולר כל אחד, ותמיסות של סודיום ביקרבונט בריכוזים של (5-)10*5 מולר, (5-)10*7.5 מולר, או (5-)10*10 מולר ב-DDW. המכלים היו זכוכיות פיירקס בכדי למנוע שחרור של אלקליין-אוקסיד ושל סיליקה מהדפנות.
מדידות מוליכות של התמיסות בוצעו כפונקציה של גיל הפוטנציות. נמצאו עליות במוליכות החשמלית בהוושאה לתמיסות שלא טופלו. מיהולים רציפים וטלטול יכולים לשנות לצמיתות את התכונות הפיזיקליות-כימיות של ממס מימי. אולם, בנוסף נמצאו שינויים בפרמטרים פיזיקליים-כימיים לאורך הזמן. תופעה זו טרם דווחה בעבר.
שינוי הממס עשוי לתמוך לתקפותה של הרפואה ההומיאופתית, המשתמשת ב’תרופות ללא מולקולות’. אופי התופעה המתוארת איננו מוסבר, כמו גם חלק מהתוצאות הניסיוניות שהתקבלו.
Homeopathy. 2004 Jul;93(3):144-50.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!