ממחקרים קודמים לגבי דיסקטומיה ואיחוי קדמי של חוליות צוואריות עולה ששיעורי האיחוי של דיסקטומיה ואיחוי המתבצעים ברמה של חוליה בודדת גבוהים מאלו של פרוצדורה המקיפה מספר חוליות.
במחקר הנוכחי נבדקו צילומי רנטגן לטרלים להערכת המערך הסגיטלי ב-51 חולים אשר עברו 52 ניתוחים לדיסקטומיה ואיחוי צרוויקלים קדמיים ברמה אחת או במספר רמות, עם או בלי קיבוע באמצעות פלטה צרווקלית קדמית.
החוקרים מצאו שבניתוחים של רמה אחת בלבד אשר כללו קיבוע באמצעות פלטה צרוויקלית קדמית חלה ירידה של 0.9 מעלות בלורדוזיס שהושג באמצעות הניתוח וזאת לעומת 7.5 מעלות שאבדו לאחר ניתוח שנעשה ללא הפלטה (מובהק סטטיסטית).
כאשר הניתוח הקיף מספר חוליות, הרמה הנמוכה ביותר נמצאה בסיכון הגבוה ביותר לקריסה בהשוואה לשאר הרמות שמעליה (איבוד של 4.0 מעלות לעומת ממוצע של 0.2 מעלות בשאר הרמות).
מהממצאים הסיקו החוקרים שפלטה לקיבוע צרוויקלי קדמי עוזרת לשמר את המבנה הגאומטרי שהושג בניתוח לדיסקטומיה ואיחוי.
Spine. 29(11):1226-1234, June 1, 2004
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!