מחקר ה-ALLHAT היה כזכור מחקר גדול מאוד שזכה לחשיבות ופרסום רב בארה”ב ובעולם. בעקבות תוצאות המחקר חלו גם עדכונים בהמלצות ה-JNC7 אשר חיזקו את הגישה של טיפול במשתנים כטיפול קו ראשון בסובלים מיתר לחץ דם.
מימצאים עדכניים מהמחקר תוצאת מעקב אחרי המטופלים שהשתתפו ב-ALLHAT, ואשר דווחו ע”י ד”ר יהושוע ברזילי מאונ’ אמורי באטלנטה, ג’ורג’יה, בכנס השנתי ה-19 של החברה האמריקאית של יתר לחץ דם מעוררים כעת עניין רב.
מסתבר שקבוצת הטיפול שטופלה במשתנים נטתה לפתח יותר סוכרת לאחר שנתיים ו-4 שנים בהשוואה לקבוצות הטיפול בחוסמי הסידן (נורבסק-אמלודיפין) וחוסם ACE (ליזינופריל).
לאחר שנתיים נמצא שרמת הסוכר בדם בצום שבתחילת המחקר הייתה בשלושת הקבוצות ברמה של 115.5-116.1 מ”ג/ד”ל עלתה בקבוצת המשתנים ל-129.7 , בקבוצת האמלודיפין ל-122.6 ובקבוצת הליזינופריל נשמרה רמה של 115.8 מ”ג/ד”ל.
לאחר 4 שנים, רמת הסוכר בקבוצת המשתנים (chlorthalidone ) הייתה 129.2 מ”ג/ד”ל, בקבוצת האמלודיפין נמצאה עלייה ל-130.5 מ”ג/ד”ל, ובקבוצת הליזינופריל – 116.7 מ”ג/ד”ל בלבד.
שיעור המטופלים שחלה בסוכרת (מעל 126 מ”ג/ד”ל) בקבוצת המשתנים היה 9.3%, לעומת 6.4% בקבוצת האמלודיפין, ו-5.9% בקבוצת חוסם ה-ACE, לאחר שנתיים. לאחר 4 שנים השיעורים היו 11.6% , 9.8% ו-8.1% בהתאמה.
ד”ר ברזילי ציין שלמרות הבדלים אלו לא נמצאו הבדלים באירועי לב או תמותה בין הקבוצות. עם זאת, נראה שלחוסם ה-ACE יש אפקט של הגנה מפני סוכרת סוג 2 , ןלכן המליץ אף על ביצוע מחקרים שיבחנו את משמעות העלות הנדרשת לטפל בחולי הסוכרת בכדי לבחון את יחס העלות/תועלת בחלופות הטיפול.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!