מטרת המחקר היתה לבדוק את יעילותם של טיפולי ההטרשה (sclerotherapy) כטיפול בדליות, במחקר אקראי וסמוי.
במחקר השתתפו 25 חולים הסובלים מדליות בורידים שונים (C2-4, EP, ASP, PR). 14 מהנבדקים קיבלו polidocanol, Aethoxysklerol, ו-11 מהנבדקים קיבלו זריקות saline רגיל. דחיסה נעשתה כעבור שבוע אחד. בדיקות נעשו באמצעות duplex ultrasonography כעבור שבוע נוסף, 4 שבועות נוספים, ו-12 שבועות נוספים. מנת הורידים שנבדקה באמצעות נפח הזרימה העורקי שימשה כדוגמא המו-דינמית הניתנת למדידה. החולים והבודק לא ידעו איזה נוזל הוזרק להם.
בהשוואה לקבוצת הביקורת, 76.8% מהורידים שטופלו במתן polidocanol נחסמו לחלוטין (p<0.0001). בקבוצת הניסוי פחת אינדקס הזרימה הורידית-עורקית מערך של 1.45±0.66 ל-1.06±0.2 (ערך p=0.05). ב-11 מתוך 14 הורידים שנחסמו בקבוצת הניסוי, ירד ערך אינדקס הזרימה הורידית-עורקית מ-1.5±0.07 ל-0.98±0.12 (ערך p<0.05), שהוא הרמה המצויה בורידים קומפטנטים. בקבוצת הביקורת נותר אינדקס הזרימה הורידית-עורקית מוגבר ויציב.
החוקרים מסיקים כי טיפולי הטרשה בהזרקת polidocanol, Aethoxysklerol, יעילים בהשמדת דליות ומשפרים את ההמו-דינמיקה הורידית.
Dermatologic Surgery; 30: 5: 723
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!