שכיחותן של תסמונות פסיכיאטריות בקרב ילדים ומתבגרים עם כאבי בטן פונקציונליים חוזרים (RAP)איננה ידועה.

 כוונת החוקרים היתה לבדוק האם RAP נקשר לסימפטומים והפרעות פסיכיאטריות, למזג חרד, ולהפרעות גופניות פונקציונליות בטיפול ראשוני בילדים. 

  ילדים ומתבגרים בגילאי 8-15 כולל, שסבלו מ-RAP  (כ-42 משתתפים) או שהגיעו לבדיקה שגרתית בהעדר כאב חוזר (כ-38 במספר) זוהו על ידי תהליך סינון בחדרי המתנה במרפאות לטיפול ראשוני בילדים , וגויסו להשתתף במחקר מבוקר זה.

  הדרכים שבהם נבדקו התוצאות היו דיאגנוזות פסיכיאטריות שניתנו לאחר ראיון פסיכיאטרי בלתי תלוי. 

  המשתתפים שסבלו מ-RAP היו בעלי סיכוי גבוה לקבל דיאגנוזה של הפרעה פסיכיאטרית, ש-33 סבלו מהפרעת חרדה ו-18 מהפרעת דיכאון. הם היו גם בעלי  סיכוי גבוה יותר לסבול מסימפטומים של ההפרעות הללו ומפגיעות פונקציונליות מאשר המשתתפים בקב’ הביקורת.

  הפרעות חרדה בדר”כ הקדימו את הופעת ה-RAP.  החוקרים מסכמים כי יש להעריך צעירים הסובלים מ-RAP  בזהירות להפרעות חרדה ודיכאון, וכי הם ממליצים שמחקרים נוספים שיעסקו בנושא יבחנו טיפול מתאים שיהיה יעיל  במקרים של הפרעות חרדה ודיכאון בילדים .

 לאבסטרקט ב-NCBI

Pediatrics. 2004 Apr;113(4):817-24.