מחקר חדש קובע, כי מרבית הילדים עם שברים של השליש הדיסטאלי של האמה, בייחוד ילדים בגיל צעיר מ- 10 שנים, מפיקים תוצאות טובות מטיפול שמרני בטווח הארוך.
חוקרים ערכו בדיקה רטרוספקטיבית של 232 שברים ב- 220 ילדים, עם תקופת מעקב ממוצעת של 10 שנים. כל השברים טופלו בקיבוע גבס למשך 4 שבועות. נערכה החזרה סגורה של שברים בזווית גדולה מ- 20 מעלות.
81% מהחולים דיווחו על הקלה מוחלטת בכאבים, 9% על כאב קל, 8% על כאב בינוני, ו- 2% התלוננו על כאבים קשים. 5% דיווחו על הגבלה בתנועה.
בהשוואה לצד הנגדי, radial inclination של הרדיוס היה שווה ב- 94% מהמקרים, ו- palmar tilt היה שווה ב- 98% מהמקרים. נרשמה הפחתה ב- forearm rotation ב- 16% מהחולים. ulnocarpal impaction syndrome נצפה ב- 75% מהחולים עם positive ulnar variance.
התוצאה הוגדרה כמצוינת ב- 72% מהחולים, וכטובה ב- 19% מהחולים. השוואה של התוצאות לפי גיל הפגיעה העלתה כי ככל שהילדים צעירים יותר, התוצאות טובות יותר.
גורמים שהשפיעו לרעה על התוצאות כללו שבר נוסף ב- ulna, תמרוני החזרה מרובים, גיל של 10 שנים או יותר, ודהפורמציה של יותר מ- 20 מעלות.
Arch Orthop Trauma Surg 2004 Feb 21;[Epub ahead of print].
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!