נראה כי העלאת המינון של infliximab (Remicade) אינה מביאה לשיפור קליני ארוך טווח, בחולי דלקת פרקים ראומטית (RA), קובע מחקר חדש.

חוקרים השתמשו ב- Stockholm TNF-alpha follow-up registry (STURE) בכדי לבדוק אם קיימת הצדקה להעלאת המינון של אינפליקסימב, מעבר ל- 3 מ”ג לק”ג לעירוי, בהתחשב בתופעות הלוואי והעלות הנוספים הכרוכים במינון הגבוה.

נערכה השוואה בין 44 חולי RA בהם הועלה מינון האינפליקסימב ל- 5-7 מ”ג לק”ג לעירוי, לבין 44 חולים שטופלו במינון רגיל, 3 מ”ג לק”ג לעירוי, ובין קבוצה של 36 חולים שטופלו ב- etanercept (Enbrel).

התוצאות הקליניות השתפרו משמעותית בעקבות העלאת מינון האינפליקסימב, אולם כמותית נרשם שיפור קטן בלבד. התוצאות הטובות ביותר לאחר העלאת המינון, היו שוות לתוצאות הטובות ביותר שהושגו לפני העלאת המינון.

החוקרים מדווחים כי הדפוס של המדדים הקליניים היה דומה מאד בשלוש הקבוצות, ולא נרשם הבדל מובהק סטטיסטית בערכים המספריים.

על פי תוצאות המחקר נראה כי אין הצדקה להעלאת המינון של אינפליקסימב אל מעבר ל- 3 מ”ג לק”ג לעירוי, אך אם יש צורך ניתן להעלות את תדירות מתן העירויים, מסכמים החוקרים.

Ann Rheum Dis 2004;63:426-430.

לידיעה במדסקייפ