The Fourth European Breast Cancer Conference

הצעדים נוסחו לנייר עמדה שהפך להצהרה בינלאומית הנקראת הצהרת המבורג

משתתפי הכינוס הרביעי האירופאי בנושא סרטן השד (4ebcc), הגיעו לקונצנזוס ביחס לנושאי מפתח במליאת הסיכום שהתקיימה בשבת 20.3.2004 בהמבורג. הכינוס נערך בהשתתפות רופאים, מדענים וצרכני בריאות ובניהם מספר נציגים מישראל.

מירי זיו, מנכ”ל האגודה למלחמה בסרטן שהשתתפה בכינוס אמרה כי: “מטרת הצהרת המבורג היא להניע ולהמריץ שיפורים נחוצים במאבק בסרטן השד. הכוונה היא לפעול ביחד להנעת הממשלות, מספקי השירותים הרפואיים, הקהילה המדעית ותעשיית הבריאות בכיוון הרצוי. סרטן השד, הינה מחלת הסרטן השכיחה ביותר בקרב נשות אירופה וישראל. לאחרונה חלה ירידה בתמותה מסרטן השד במספר מדינות כתוצאה ממאבק מרוכז וממושך על-ידי כל השותפים המעורבים, נשים בסיכון, רופאים, אחיות, חוקרים, חולות, קובעי מדיניות, עיתונאים וכד’. השותפות בין כל הגורמים משתלמת. מספר גדול של חולות בסרטן השד יכולות כיום להשיג את תוחלת החיים של נשים שלא חלו. היארעות של סרטן השד עולה, ודורשת קדימות בסדרי העדיפויות הלאומי והרב לאומי . המחקר מזין את הקדמה לכן חובה לתמוך במחקרים קליניים וכאלה המאפשרים לנסות ליישם את ממצאי המעבדה לטיפול בחולה. משתתפי הכינוס השתמשו במערכת הצבעה אלקטרונית במליאת הסיכום על מנת להצביע על הצהרת המבורג”.

מירי זיו הוסיפה כי: “בכינוס התקיים ויכוח במרכזו עלתה השאלה האם הגיע הזמן לחדול מהשימוש בטמוקסיפן לאור תוצאות שלושה מחקרים שפורסמו לאחרונה אשר הוכיחו שיפור משמעותי בחיות בקרב נשים שטופלו במעקבי ארומטז מסוג ארימידקס, פמרה וארומזין. החלטת הקונצנזוס הייתה כי אין בשלב זה מקום לסתום את הגולל על טמוקסיפן, אך צוין כי טיפול במעקבי ארומטז הינו יעיל יותר לגבי נשים להן התוויות מוגדרות שאינן מאפשרות להן לקבל טיפול בטמוקסיפן”.

“בכינוס גם הודגש הקשר שהוכח בין אלכוהול וסרטן שד. כשההמלצה היא לנשים להימנע או להגביל את השתייה לכוסית אחת ביום”.

רקע אודות ההצהרות הקודמות

בשלושת הכינוסים הקודמים נוסחו ניירות עמדה שהפכו להיות כלי חשוב בתקשורת עם הפוליטיקאים והמדיה והם נוסחו במטרה להמשיך לבנות גישות חשובות בנושא סרטן השד. הצהרות קודמות שנוסחו בכינוסים הקודמים בפירנצה, בבריסל ובברצלונה, הדגישו את חשיבות קיומן של תוכניות סריקה ארציות מבוקרות. את חשיבות עידוד המחקר הבודק יישום קליני לטיפול בחולים מתוך ממצאים שנמצאו במעבדת המחקר, הדגישו את חשיבות מעורבות החולה בקבלת ההחלטות על הטיפול, הצורך בקביעת גורמי הסיכון למחלה ולהישנותה, והצורך לטפל בסרטן השד במסגרת אינטר דיסיפלינרית רב מקצועית, במרכזי שד, בהתאם לקווים המנחים שאושרו לאחרונה על ידי הפרלמנט האירופאי.

הצהרת המבורג 2004

משתתפי הכינוס בהמבורג, מעוניינים להדגיש הפעם את הנושאים הבאים ולתת להם עדיפות עליונה:

1. מחקר אקדמי עלה חשש כבד כתוצאה מקיצוץ בתקציבים הממשלתיים המאיימים על מחקר הסרטן בכלל וסרטן השד, בפרט. החשש הוא שמחקרים קליניים יישארו רק בידי תעשיית התרופות, וזאת מבלי להמעיט בערכן של תרומת חברות התרופות המעורבות בפיתוח תרופות חדשות. משתתפי הכינוס בהמבורג מודאגים שמצב כזה יוביל לירידה משמעותית ומסוכנת במיוחד במחקר שאינו קשור לטיפול תרופתי כגון בתחום הטיפול הכירורגי, ההדמיה, הטיפול הקרינתי, התאמת הטיפול לחולה וכד’.

אפקט שלילי כזה, על העצמאות של המחקר האקדמי “שאינו מטעם” גם יעודד חוקרים להגר למדינות כמו ארצות הברית בהן תקציבי המחקר יאפשרו להם להשלים את הפרויקטים המחקרים שלהם. משתתפי הכינוס, קוראים לתמיכה פיננסית ומחויבות משמעותית הרבה יותר למחקר האקדמי שאינו מטעם תעשיה כלשהי, ולמעורבות גדולה יותר של חולים, צרכני בריאות בתכנון המחקר. ההצעה היא שהתקציבים שיועברו ייועדו בעיקר לחוקרים המשתתפים כזרוע של מחקרים רב-לאומיים גדולים. ישנה גם המלצה להגדיל את התקרה המאפשרת פטור ממס לתרומה שמעניק תורם פרטי. (בארץ קוצצו השנה תקציבי המחקר של משרד הבריאות בכלל ושל הסרטן בפרט).

2. הערכת סיכון אישי נשים רוצות לדעת יותר על הסיכון האישי שלהן לפתח סרטן בשד. בכל מרכזי השד, חשוב שתהיה מרפאה מיוחדת להערכת הסיכון האישי ולפתח מחקר בתחום. הייעוץ צריך לכלול דיון בו יוצגו בפני הנשים כל הגורמים שהוכחו כמפחיתי סיכון לחלות, הנגישות אליהם במערכת הבריאות בה האישה מטופלת וסיוע בחיסיון המידע של הבדיקה הגנטית (בארץ ביוזמת האגודה למלחמה בסרטן, השר שיטרית הצליח להעביר חוק בנושא). מכיוון שאנו נמצאים בתהליך של פיתוח התערבויות טיפוליות שעשיות להפחית את הסיכון לחלות, יש לספק לחולה מידע על הימצאותם, ולאפשר לה נגישות אליהם ללא תשלום. לנשים להן סיכון משפחתי גבוה במיוחד, יש להציע יעוץ גנטי ללא תשלום, כולל בדיקת אבחון גנטית על פי הצורך. (ייעוץ גנטי לנשים כאלו נמצא בסל, בדיקת אבחון גנטי, נמצאת בדיון סופי לקראת אישורה)

3. הגבלת גיל – לרוב הפרוטוקולים האבחנתיים והטיפוליים ולפרוצדורות המבוצעות בחולות בסרטן השד יש מגבלות גיל, למרות שאין הצדקה מדעית להגבלות אלה. משתתפי הכינוס הפנו את תשומת הלב לאוכלוסיה הגדולה של הנשים המבוגרות ולצרכיהן המיוחדים, ומציעים שההשתתפות במחקרים קליניים תקבע עפ”י המצב הפיזיולוגי של החולה ולא עפ”י גילה ושלא יקבע גבול עליון בתכנון הפרויקטים למניעה, או לטיפול.

4. המעקב והטיפול לאחר הטיפול הראשוני באשה החולה משתתפי הכינוס מכירים בצורך לשפר את הטיפול והתמיכה הניתנים למטופלת בתקופת המעקב. סבורים כי הטיפול באשה שחלתה בסרטן השד, לא צריך רק להתמקד באבחון הישנות מקומית, או גידול ראשוני חדש, אלא צריך גם לכלול תמיכה פסיכוסוציאלית וטיפול בתופעות הלוואי בכל שלבי ההחלמה. אמנם, אין קונצנזוס לגבי משך המעקב הנדרש ומרווחי הזמן בין בדיקות המעקב הנדרשות, אך הוסכם כי לחולות המטופלות מחוץ למסגרת מחקר קליני, הטיפול והמעקב לאחר קבלת הטיפול הראשוני במחלה, צריך להיות מתוכנן על ידי צוות רב מקצועי ומותאם אישית לאחר שיחה עם החולה, במקביל לבחינת אפיוני המחלה של האישה.

את הנוסח המלא ניתן למצוא בכתובת http://www.fecs.be/conferences/ebcc4/pressreleases/Hamburgstatement.doc

על פעילות האגודה למלחמה בסרטן בנושא סרטן השדהאגודה למלחמה בסרטן יזמה את התוכנית הלאומית לגילוי מוקדם של סרטן השד בממוגרפיה, המופעלת בשיתוף פעולה עם משרד הבריאות וקופות החולים, האגודה רכשה ניידת ממוגרפיה כדי לאפשר גם לנשים המתגוררות בישובים מרוחקים להיבדק. האגודה מפיקה מדי שנה מסעות הסברה לקידום המודעות לסרטן השד, דואגת לשיפור דרכי הטיפול והשיקום של החולות בסרטן השד, למימון הקמת מרכזים לבריאות השד, למימון עשרות תקנים של אחיות ועובדות סוציאליות לתיאום הטיפול בסרטן השד, דואגת להדרכה מקצועית לצוותים המטפלים, תומכת ומקדמת את המחקר בנושא סרטן השד. האגודה למלחמה בסרטן דואגת לשיפור הזכויות של הנשים החולות והבריאות, דאגה לשיפור המגע עם הביטוח הלאומי ופועלת להרחבת סל הבריאות. האגודה למלחמה בסרטן הקימה את “יד להחלמה” ארגון של נשים שהחלימו מהמחלה המושיטות יד תומכת לנשים שזה עתה חלו ומוכיחות שגם במאבק הזה אפשר לנצח.

סרטן השד ישראל 2004

סרטן השד הנה המחלה הממארת השכיחה ביותר בישראל ובעולם המערבי בכלל. כ- 4,000 נשים מאובחנות מדי שנה כחולות בסרטן השד וכ – 900 מתות מהמחלה. מספר הנשים אשר מחלימות מסרטן השד עולה בהתמדה בזכות הגילוי המוקדם ובזכות שיפור דרכי הטיפול. שיעורי ההישרדות מסרטן השד בישראל הם מהגבוהים בעולם והם דומים לשיעורי ההישרדות מסרטן השד בארה”ב.

בברכה,

נאוה עינבר

דוברת האגודה למלחמה בסרטן