מחלת דלקת המעי (IBD ) עלולה להוות גורם סיכון לקרישי דם (תרומבואמבוליזם), כך עולה ממחקר המתפרסם החודש ב- GUT .

במחקר, בו השתתפו 618 מטופלים עם IBD , מהם 243 עם דלקת שגרונית – RA , עוד 207 עם מחלת צליאק, ו-707 מטופלים שהוו קבוצת בקרה, השלימו שאלון לקביעת היסטוריה של תרומבואמבוליזם.

כל מטופל עם היסטוריה כזו נבדק ואובחן רדיולוגית.

המימצאים הראו שתרומבאמבוליזם היה נוכח בקרב 6.2% מהחולים עם IBD לעומת 1.6% בלבד בקבוצת הבקרה. בהשוואה לחולי RA או חולי צליאק לא היה הבדל בשכיחות בין קבוצות אלה לקבוצת הבקרה.

בקרב קבוצת ה- IBD נמצא של-60% מהחולים עם תרומבוליזם היה גורם ספציפי אחד ל-IBD מבין הבאים: מחלה פעילה, היצרות, פיסטולה, פצע מוגלתי, בזמן הופעת האירוע התרומבוליטי.

החוקרים מעריכים שמימצאים אלה תומכים בגישה לפיה רעלן פנימי פועל באופן הדדי עם האינטרלוקין 1 ו-TNF-α ליצירת ההקרשה.

תימוכין נוספים לגישה זו הם העובדה שתרופות הפועלות כנגד נוגדני ה- TNF-α (כמו רמיקייד או אנברל) משיגות ריפוי קליני יחד עם הפחתת הפעילות של סמנים של הקרשה.

החוקרים מסכמים ש- IBD הוא גורם סיכון לתרומבואמבוליזם, אשר מהווה רכיב ספציפי של IBD שאינו קיים בדלקת שגרונית או צליאק (שהן מחלות כרוניות פנימיות אחרות).

Gut. 2004;53:542-548

לדיווח במדסקייפ