על-פי מאמר שפורסם לאחרונה, קרינה הכרוכה בהדמיות רפואיות הינה מקור הקרינה המלאכותי העיקרי במדינות המערב, אך רופאים וחולים אינם מודעים, לעיתים קרובות, לסיכוני הבריאות לטווח ארוך שהיא גורמת.

כותב המאמר מציין כי מאז שנת 1997 כמות הקרינה המגיעה ממקורות רפואיים גדלה כמעט למימדי הקרינה המגיעה ממקורות טבעיים במדינות המתועשות. הוא צופה כי במידה ותימשך המגמה הנוכחית תעלה הקרינה הרפואית במימדיה על הקרינה המגיעה ממקורות טבעיים.  

הכותב מציין כי לא קיימת הערכה מדויקת של סיכוני הקרינה שמקורה בשימוש הרפואי. הסיכון ללקות בסרטן בשל צילום רנטגן יחיד של החזה הוא זניח, אך אחד מתוך 1,000 חולים עלול לפתח סרטן כתוצאה מחשיפה להדמיות CT מסוימות או לסריקות רפואה גרעינית. הסיכונים הללו נוטים להיות גבוהים יותר בקרב נשים ביחס לגברים ובילדים ביחס למבוגרים, בשל תוחלת החיים הארוכה יותר שלהם.

הכותב מציין במאמר כי לעיתים קרובות, רופאים אינם שוקלים את הסיכון לטווח הארוך הכרוך בהדמייה למול הרווח הדיאגנוסטי המיידי המופק ממנה. חלק מהבעיה קשור בכך שרופאים אינם מודעים לכמות הקרינה אליה נחשף חולה מסוים במהלך בדיקת ההדמיה, הוא מסביר.   

הכותב מוסיף כי בעיה נוספת הינה ביצוע בדיקות רדיולוגיות מיותרות. דו”חות עכשווים מוצאים כי כשליש מהבדיקות שמבוצעות אינן נחוצות כלל או לא הכרחיות.

בכדי לפתור את הבעיה, מציע הכותב כי רופאים יזדקקו למעין  “רשיון נהיגה” לשימוש רדיולוגי שבו יורדו נקודות על בקשה לא הכרחית לביצוע בדיקה רדיולוגית. בהגעה לגבול מסוים, ישלח הרופא להשתתף בקורס רדיו-ביולוגי. ריבוי עברות יוכל אף לגרור שלילה זמנית של רשיון הרופא.  

הכותב מציין כי דרך נוספת לשיפור מערך הבדיקות הרדיולוגיות יהיה שימוש בטפסי הסכמה מפורטים שיכללו מידע אודות מנת הקרינה ואודות סיכוני הסרטן הכרוכים בבדיקה.

הכותב מסכם כי שינוי אמיתי בשימוש הרדיולוגי איננו צפוי לעלות מתוך טכנולוגיה חדשה או חוק חדש, שכן כבר קיימים אמצעי טכנלוגיה מעולים וחוקים טובים המגדירים רמות בטיחות גבוהות עבור הפרטים ועבור אוכלוסיות. כעת, לדבריו, עלינו ליישם את החוקים במסגרת העיסוק הרפואי.

BMJ 2004;328:578-580.

לידיעה במדסקייפ