עפ”י מחקר חדש, הראשון (לפי הכותבים) שבודק את ההשפעה של פרפור פרוזדורים (AF) על חולים הסובלים מאוטם חריף של שריר הלב (AMI), נמצא ש-AF הוא גורם סיכון עצמאי לתמותה בשנה הראשונה בחולים שעברו AMI וטופלו באמצעות צינתור.

המחקר בדק 2475 חולים שסבלו מ-AMI ועברו צינתור, מתוכם 297 החולים (12%) שסבלו מ-AF היו יותר מבוגרים, שכיחות MI קודם אצלם היתה גבוהה יותר, שכיחות multivessel disease היתה גבוהה יותר אצלם ומספר הגורמים הפרוגנוסטים השליליים  היה רב יותר בחולים אלו בהשוואה לחולים ללא AF.

החוקרים דיווחו שהחולים שסבלו מ-AF לקו יותר בשוק קרדיוגני, באי ספיקת לב, בקרע של דופן הלב, בהפרעות קצב חדריות ובארועים צרברו-וסקולרים בהשוואה לחולים ללא AF אך התמותה בבי”הח בקבוצת ה-AF לא היתה גבוהה יותר.

לעומת זאת הסיכון לתמותה כעבור שנה היה גבוה פי 2.82  בחולים עם AF בהשוואה לחולים ללא AF.

החוקרים ציינו שגודל המדגם לא איפשר להם להראות טיפול שיקטין את התמותה לאחר שנה בחולים עם AF או רפרוף פרוזדורים שעברו AMI.

“יש לבצע מחקרים נוספים כדי לבדוק האם שליטה בקצב הלב תוריד את התמותה בחולים אלה” סכמו החוקרים והוסיפו שבגלל הפרוגנוזה גרועה יותר של חולים אלו, כנראה צריך לטפל בהם בצורה אגרסיבית יותר.

Am J Cardiol 2003;92:1150-1154

לידיעה במדסקייפ