מחקר שנערך על-ידי צוות חוקרים בין-לאומי מוצא כי בילדים שעברו טיפול במחלת Hodgkin קיים סיכון מוגבר להתפתחות סרטן מסוג אחר בהמשך חייהם.

על-פי התוצאות שפורסמו זה עתה, החוקרים מצאו כי באנשים בוגרים שעברו כילדים טיפול במחלת Hodgkin בין השנים 1955 ו- 1986 נמצאה שכיחות גבוהה מהרגיל להתפתחות לויקמיה וגידולים סרטניים מוצקים ברקמות אחרות כגון: שד, בלוטת תריס, ריאה, מעי, וקיבה.

בילדים שטופלו בהקרנות של אזור החזה, אחד הטיפולים המקובלים לפני שנת 1986, נמצאה סבירות גבוהה מהרגיל להופעת גידול סרטני מוצק. באלו שקיבלו טיפול כמותרפי, דרך הטיפול המקובלת יותר כיום, נמצא סיכון גבוה מהרגיל להופעת לויקמיה.

לטענת החוקרים, חיוני שאנשים שטופלו במחלה כילדים לפני שנת 1986 יעברו סריקה שגרתית של השד והמעי וימצאו תחת פיקוח מוגבר לגילוי סימנים מוקדמים של סוגי סרטן אחרים, וכי אלו שטופלו בילדים אחרי תקופה זו יעברו בדיקה לגילוי לויקמיה.

התוצאות המשכיות לפרסום ממשלתי כי לנשים צעירות שעברו הקרנה של אזור החזה לטיפול במחלת Hodgkin תוצע בדיקת סריקת שד ללא תשלום, ומדגישות את חשיבות המעקב לטווח ארוך אחר חולים, במיוחד אחר ילדים ואנשים צעירים.

מאז שנת 1986 הולך ופוחת השימוש בהקרנות לטיפול בילדים הסובלים ממחלת Hodgkin שכן ידוע כי הטיפול מפריע לגדילה נורמלית של הרקמות. כיום משמש טיפול זה רק במקרים שבהם המחלה ממוקמת באזור יחיד. הטיפול המועדף כיום בילדים הסובלים ממחלת Hodgkin הוא טיפול כמותרפי.

החוקרים מצאו כי בקרב כלל האנשים שטופלו במחלת Hodgkin באמצעות הקרנות, כמותרפיה, או שילוב של השניים, שכיחות התפתחות סרטן מסוג אחר בהמשך חייהם גבוהה פי 20 מאשר באוכלוסיה הכללית.

החוקרים מסבירים כי בעבר טופלו ילדים שסבלו ממחלת Hodgkin באמצעות הקרנה, כמותרפיה, או שילוב של השניים. יעילות הטיפול היתה עצומה, כך שכמעט כולם החלימו ונותרו בחיים, אך כיום אנו נחשפות עדויות להתפתחות מאוחרת יותר של מחלות סרטן אחרות בקרבם.

בתחילה, עקבו החוקרים במהלך תקופה של 11 שנים אחר שכיחות הופעת סרטן בקרב אנשים שקיבלו כילדים טיפול במחלת Hodgkin.

החוקרים ניתחו נתונים שנאספו בקרב 1,400 ילדים ברחבי ארופה ואמריקה שאובחנו כחולים במחלת Hodgkin עד גיל של 16 שנים וטופלו לראשונה בין השנים 1955 ו-1986.

במחקר הנוכחי הוארכה תקופת המעקב עד ל-17 שנים, ומספר מקרי הופעת סרטן מסוג שני שהתגלו בקרב קבוצת הנבדקים כמעט הוכפל, שכן הוא עלה מ-109 ל-212 מקרים בקרב 173 נבדקים.

החוקרים מצאו כי בקרב 1,400 הילדים שעברו הקרנות של אזור החזה, 30 חלו בסרטן שד בהמשך חייהם. בסך-הכל נספרו 42 מקרים של סרטן השד בקבוצה זו של 30 נבדקים, שכן בחלק מהמקרים הסרטן התפתח בשני השדיים. השכיחות הצפויה להתפתחות סרטן שד באוכלוסיה רגילה בגודל כזה היא מקרה אחד. 

בנוסף, נמצאו 19 מקרים מעל הצפוי של סרטן בבלוטת הערמונית, 8 מקרים למעלה מהצפוי של סרטן בעצם ובמעי, 4 מקרים מעל הצפוי של סרטן ריאות, ו-3 מקרים למעלה מהצפוי של סרטן הקיבה.

בנוסף, נמדד סיכון מוגבר להופעת לויקמיה, שהיה גבוה ביותר בתקופת המעקב של חמש השנים הראשונות אך פחת במהלך מעקב של עשר שנים נוספות.  

בנוסף נמצא כי חולים שבהם התפתח סוג סרטן שני מצויים בסיכון גבוה להיות מאובחנים גם בסוג שלישי של סרטן.

אחד החוקרים מסביר כי המחקר מראה שגידולים סרטניים המתגלים בדרך-כלל במבוגרים מופיעים בגיל צעיר הרבה יותר בקרב אלו שחלו במחלת Hodgkin וטופלו לפני שנת 1986, ובחלק מהמקרים מתפתחים כמה סוגי סרטן בחולים.

חוקר אחר מוסיף כי חיוני שאלו שעברו כילדים טיפול במחלת Hodgkin יהיו מודעים להיותם נתונים לסיכון מוגבר להופעת סוגי סרטן אחרים.

הוא מוסיף עוד כי חשוב לציין כי כל החולים שהשתתפו במחקר זה, שבהם הופיע סרטן שד עברו טיפול בהקרנות שאיננו מומלץ כיום באופן שגרתי.

חוקר שלישי מסביר כי טיפול בילדים החולים במחלת Hodgkin יעיל עד כדי כך ששיעור ההשרדות למשך חמש שנים גבוה כיום מ-95%.

לדבריו, כתוצאה מהצלחה אדירה זו, אנו עדים כיום להשפעות ארוכות הטווח של הטיפול שאילולא כן לא היו נצפות כלל.

הוא מסכם כי יש לוודא שילדים החולים במחלת Hodgkin ימצאו במעקב מתמשך גם אחרי הטיפול ויעברו בדיקות וסריקות שגרתיות לגילוי סימנים מוקדמים של סרטן. במקביל, יש להשקיע מאמצים בפיתוח טיפולים יעילים אך פחות מסרטנים.

לידיעה ב-doc’s guide