Erythromelalgia היא נוירופתיה של הסיבים הקטנים, כך עולה מתוצאות מחקר שפורסם במהדורת אוקטובר של Archives of Dermatology. בשל הסימפטומים הכוללים תחושת חום מקומית, אדמומיות וכאב המשפיע על הגפיים, לרוב באופן בי-לטרלי, הציעו חלק מהמומחים כי הסינדרום הינו מחלה של כלי הדם.

“מעט מאוד מובן בנוגע למנגנונים הפתופיזיולוגיים המעורבים ב-erythromelalgia ” טוענים החוקרים. “הגורם לכך שהגפיים הנפגעות הופכות לפתע אדומות וכואבות שנוי מאוד במחלוקת”. 

מ- 1999 ועד 2001 נבדקו תפקודים עצביים ווסקולריים ב- 67 חולי erythromelalgia בזמן שהסימפטומים אינם נצפים וכן נבדק התפקוד הווסקולרי אחרי גירוי להופעת הסימפטומים באמצעות פעילות גופנית או העלאת טמפרטורת הסביבה.

מתוך 57 נבדקים (85%) שבהם נבדקו רפלקסים אוטונומיים, 49 (86%) הראו תוצאות בלתי תקינות. תוצאות לא תקינות נצפו בבדיקה כמותית של ה-sudomotor axon reflex ב- 46 (81%) מהנבדקים, בבדיקת תפקוד אדרנרגי ב- 14 (25%) מהנבדקים, ובבדיקת תפקוד קרדיו-ואגאלי ב- 15 (26%) מהנבדקים. מתוך 49 מהחולים שבהם בדיקת הרפלקס האוטונומי איננה תקינה, 46 (94%) הראו אי תקינות חמורה שהופיעה בצרוף להעדר ייצור זעה או הפחתה משמעותית בייצורה, 14 (29%) הראו תפקוד אדרנרגי בלתי תקין, ו- 15 (31%) הראו חוסר תקינות קרדיו- ואגאלית.  

אלקטרומיקרוגרפיה ומחקרי מוליכות עצבית שבוצעו ב- 24 (36%) מתוך 67 החולים חשפו תוצאות אלקטרומיקרוגרפיות בלתי תקינות ב-14 חולים (58%), ומוליכות עצבית בלתי תקינה ב- 10 מהחולים (42%).  

שלושה-עשר מתוך 67 החולים עברו בדיקות תפקוד וסקולרי בזמן הופעת סימפטומים ובהעדרם. בזמן הופעת הסימפטומים, טמפרטורת עור הבוהן הממוצעת עלתה ב- 7.8°C וזרימת הדם גדלה פי 10.2, אך לא נצפה שינוי בממוצע מדידות האוקסימטריה שהתבצעו דרך העור.  

על מגבלות המחקר נמנות  מדגם קטן בגודלו וכמות קטנה יחסית של חולים שבהם ניתן היה להפיק סימפטומים במהלך הבדיקות הוסקולריות.

“מחקר זה מאשר ומרחיב את תצפיותנו הקודמות כי בנוסף למאפיינים נוירופתיים אחרים, רוב החולים ב- erythromelalgia מראים נוירופתיה של הסיבים הקטנים”, כותבים המחברים. “השערה מעניינת היא כי erythromelalgia מייצגת נוירופתיה שבה הבקרה העצבית על כלי הדם מופרעת”.