הטיפול ב-(שם מסחרי בארץ – Sertraline (Lustral עשוי להיות מועיל בטיפול בילדים עם הפרעת דיכאון קשה (MDD – Major Depressive Disorder ).
כך עולה ממחקר אקראי כפול סמיות המתפרסם במהדורת סוף אוגוסט של The Journal of the American Medical Association – ה- JAMA .
הכותבים, וגם סקירת העורך, מציינים בסקירתם כי לאחרונה התרבו עדויות ואזהרות באשר לשימוש ב- paroxetine בילדים, ולכן יש העדפה לשימוש ב- sertaline ו-fluoxetine (פרוזאק).
היעילות, הבטיחות והסבילות של ה- SSRIs בטיפול במבוגרים עם MDD הינה טובה ומבוססת, כותבת ד”ר וגנר, החוקרת הראשית בקבוצת המחקר. ואולם,יש מעט מידע השוואתי ומבוסס על השפעת הטיפול בילדים ומתבגרים הנמצאים בדיכאון.
החוקרים עקבו אחר 376 ילדים ומתבגרים בין 12/99 ל-5/01 בגילאים של 6 עד 17 אשר חולקו לשתי קבוצות טיפול באופן אקראי וכפול סמיות.
כל המשתתפים סבלו מאירוע בינוני עד חמור אחד של MDD בהתבסס על קריטריוני DSM-IV. למשך 10 שבועות קיבלו המטופלים מינון גמיש של בין 50 ל-200 מ”ג ליום של sertraline או פלצבו.
בשבוע העשירי בוצעה הערכה כללית של שיפור במצב הילדים באמצעות מדידת CDRS-R (שהיא Children’s Depression Rating Scale-Revised ).
נמצא שבקבוצת הסרטרלין המדד היה 22.84 ו-20.19 בקבוצת הבקורת. ההבדל היה מובהק סטטיסטית עם p=0.007 .
תגובה לטיפול שהוגדרה כירידה של 40% ירידה לפחות במדד ה- CDRS-R נמצאה בקרב 69% מקבוצת הטיפול הפעיל, לעומת 59% בקבוצת הפלצבו. גם כאן ההבדל היה מובהק סטטיסטי.
למרות שהטיפול בסרטרלין היה באופן כללי נסבל, 17 מטופלים בקבוצה הפעילה, לעומת 5 בקבוצת הביקורת, נשרו מהמחקר על רקע של תופעות לואי חריגות שכללו שלשול, אנורקסיה, הקאות וחרדה. למחקר מספר מגבלות כמו תקופת מעקב קצרה, שימוש במדדים סובייקטיבים, התאמה לא ברורה של מדד ה- CDRS-R למטופלים הצעירים יותר וטיפול במינונים נמוכים מהמקסימיליים האפשריים.
מכל מקום, החוקרים מסכמים שהטיפול בסרטרלין הוא אפקטיבי ונסבל היטב בטווח הקצר בילדים ומתבגרים הסובלים מ- MDD . האפשרות ששימוש במינונים נמוכים יותר אך לתקופה ארוכה יותר תשמר את האפקטיביות לאורך זמן דורשת בדיקה ומחקר נוסף, מציינים החוקרים.
למען הגילוי הנאות, נמסר שחברת פייזר, היצרנית ומשווקת של התכשיר, תמכה ופיקחה על מחקר זה, וכן דווח שלחלק מהחוקרים קשר פיננסי עם החברה, אך גם עם חברות פרמצבטיות אחרות.
בסקירת המערכת של JAMA מסכימים העורכים כי יש לשקול בזהירות טיפול בילדים דכאוניים, ולהמנע משימוש ב- paroxetine . העורכים ממליצים גם על שילוב של טיפול קוגנטיבי ופסיכותרפי בילדים דכאוניים, תוך שילוב ההורים בטיפול ומעקב זהיר וקפדני אחר סימפטומים חריגים, בעיקר נפשיים, לרבות הערכת קיומן של מחשבות אובדניות או נטייה להתאבדות.
JAMA. 2003;290:1033-1041, 1091-1093
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!