האם הטיפול בשגרון ודלקת פרקים באמצעות תרופות COX 2 הוא בעל יעילות כלכלית-רפואית ?

מחקר שבחן שאלה זו מדווח את מימצאיו במאמר בעיתון Arthritis and Rheumatism החודש. חוקרים קנדיים ביצעו מחקר אשר השווה טיפול ב- rofecoxib (ויוקס) ו-celecoxib (סלברה) בקרב חולי דלקת פרקים (arthritis) עם סיכון ממוצע לפתח סיבוכי GI בטיפול לעומת טיפול ב- ibuprofen ו-diclofenac ו- naproxen .

הערכת עלות הטיפול בוצעה בנפרד לחולים עם סיכון גבוה וסיכון ממוצע לפתח סיבוכי GI כשהסיכון נקבע בהתאם לרקע והיסטוריה של סיבוכי GI קודמים.

למטופל ברמת סיכון ממוצעת נמצא שעלות הטיפול למשך 5 שנים ב- naproxen הייתה 1576 $ קנדיים. טיפול ב- rofecoxib למרות הפחית ב-13% את הסיכון לסיבוכי GI עלה במשך 5 שנים 3,173 $ קנדיים בממוצע.

תוצאות דומות התקבלו גם בהשוואה בין טיפול ב-celecoxib בהשוואה ל-ibuprofen .

עם זאת, במטופלים המוגדרים כקבוצת סיכון גבוהה לפתח סיבוכי GI נמצא ש- celecoxib ו-rofecoxib משיגים יעילות כלכלית-רפואית טובה בהשוואה לתרופות ה- NSAID’S . כמו כן, נמצא שהטיפול במטופלים מבוגרים, גם בהעדר גורמי סיכון אחרים, נתן תוצאה כלכלית רפואית עדיפה, היינו הושג cost effectiveness טוב בהשוואה לטיפול בתרופות ה- NSAID’S .

תוצאה עדיפה מבחינת עלות אפקטיבית הושגה גם בהשוואה לשימוש משולב בתרופות NSAIDS’S עם תרופות מקבוצת ה- PPI (לוסק, זוטון) הניתנות כהגנה לסיבוכים GI אפשריים.

מסקנת החוקרים היא שיש כדאיות ורציונל רפואי וכלכלי כאחד לטפל בחולים דלקת פרקים ושגרון המוגדרים כקבוצת סיכון לסיבוכי GI (כולל מטופלים מבוגרים ללא גורמי סיכון נוספים) באמצעות תכשירים מקבוצת ה- COX-2 , בעוד שבחולים עם סיכון ממוצע, אין כדאיות ורציונל כלכלי-רפואי לטיפול בתרופות אלה.

 Arthritis Rheum 2003; 49: 283-292

לדיווח ב- DRUGINFO  




0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה