חולים עם דיסתימיה או דיכאון מינורי יגיבו טוב יותר לנוגדי דיכאון אם הם מגדירים את עצמם כבריאים ולא רואים את הדיכאון כמחלה ביולוגית. כך מעריכים חוקרים מארה”ב שטוענים כי ברור כי אן צורך עבור החולים לראות את הדיכאון או הדיסתמיה כמחלה ביולוגית אם הם אמורם להגיב לתרופות נוגדות דכאון.
במחקר בן 11 שבועות, רנדומאלי,כ-350 חולים בטיפול ראשוני עם דיסתמיה או דיכאון מינורי קיבלו במשך ארבעה שבועות לפחות paroxetine או פלצבו. אמונות לגבי הבריאות ותכונות אחרות נבדקו כגורמים חוזים של הצלחת הטיפול והפסקת הדיכאון. אמונתם של החולים לגבי מחלתם לא חזתה הפוגה בפלצבו. חולים אשר ראו את עצמם כסובלים ממחלה ביולוגית היו בעלי סיכוי גבוה יותר להגיב ל-paroxetine .
Journal of the American Board of Family Practice 2003;16:1:22-31
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!