טיפולים רפואים-תרופתיים וכירורגיים ל-BE -Barrett’s Esophagus מניבים תוצאות דומות,ע”פ תוצאות מחקר ארוך טווח שמדווח החודש ב- Annals of Surgery. החוקרים מציעים כי התערבות כירורגית יכולה להיות יעילה יותר ,בעוד שהפרשן מדגיש כי ששליטה על רפלוקס יכולה למנוע ארנוקרצינומה.
הטיפול ב-BE עדיין שנוי במחלוקת, מספר של מחקרים קליניים מציעים כי ניתוח יכול להיות יעיל יותר מטיפול רפואי,תרופתי במניעת ההתפתחות מ-BE לדיספלסיה ולאדנוקרצינומה . אולם מידע ממחקרים אחרים ,פרוספקטיביים,מתחרים ,נחוץ על מנת לענות על שאלה זו,מסרו החוקרים. במחקר פרוספקטיבי זה,השתתפו 43 חולים עם BE עברו טיפול רפואי תרופתי, ו- 58 שעברו ניתוח אנטירפלוקס. על בסיס הערכות קליניות , אנדוסקופיות והיסטולוגיות ,39 מתוך 43 המטופלים תרופתית ו-53 מתוך 58 המנותחים היו בעלי תוצאות טובות עד מצוינות, אך הקבוצה שטופלה תרופתית סבלו יותר מפצעים דלקתיים חוזרים.
דלקת הוושט חזרה אצל 20% מהמטופלים תרופתית וב-3%-7% מבין המנותחים. דיספלסיה הופיעה אצל 2 (5%) מבין 43 המטופלים תרופתית ,וב-2 (3%) מבין אלו שנותחו. ניתוח אנטירפלוקס הצליח ב 85% מהמקרים, ואף אחד מבין המנותחים לא סבל מאדנוקרצינומה. תוצאות אלו מראות כי אין הבדל משמעותי בין שני סוגי הטיפול מבחינת מניעת ההתפתחות הBE לדיספלסיה ולאדנוקרצינומה , כותבים החוקרים. ניתוח אנטירפלוקס מוצלח נמצא יעיל יותר מבחינה זו ,ייתכן מפני שהוא שולט לחלוטין ברפלוקס חומצתי וביליופנקריאטי לוושט. הכותבים המליצו על מחקרים ארוכי טווח רנדומאלים אחרים , והציעו שהסיכון שבניתוח שלא מצליח או השפעות חמורות אחרות מניתוח צריכים להישקל כנגד סיכון מופחת לממאירות בניתוח מאשר בטיפול תרופתי. המחקר תומך בכך שהקונספט של הסרת רפלוקס ייתכן ויכול למנוע התפתחות של נאופלסיה. בהתחשב וכשלון של שני סוגי הטיפול ניתנים לזיהוי ולתיקון כמעט תמיד, באם שליטה ברפלוקס אכן מונע סרטן, יש לשים לב ולהשפיע על השכיחות של אדנוקרצינומה וושטית ,אחת מהמחלות היותר קטלניות באדם.
.Ann Surg. 2003;237:291-298, 299-300
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!