זאת השאלה שחוקרים המפרסמים החודש את עבודתם ב- JAMA ניסו לבחון. החוקרים השוו בין ביצוע מוקדם של פעולה חודרנית (כמו ניתוח מעקפים, בלון וכד) לבין טיפול רפואי/תרופתי אופטימלי על ידי מעקב אחר שתי קבוצות של חולי אנגינה פקטוריס (angina pectoris ) .
בעוד שפעולה פולשנית כרוכה בסיכון מסויים, הרי שהטיפול התרופתי כרוך בסיכון גבוה יותר לאישפוזים וסיבוכים מאוחרים יותר.
כ- 140 חולי אנגינה פקטוריס, בגיל ממוצע 80, חולקו לשתי קבוצות טיפול. לאחר כשנת מעקב נמצא כי שיעור האישפוזים שדרשו revascularisation היה גבוה יותר בקבוצת ה- optimised medical strategy לעומת הקבוצה של האסטרטגיה הפולשנית: 46% לעומת 10% .
מצד שני שיעור התמותה בקבוצת הטיפול הפולשני היה גבוה יותר : 11% לעומת 8% . שיעור אירועי תמותה והתקפי MI היה % 17 בקבוצת הטיפול הפולשני לעומת 19.6% בקבוצה השנייה.
נראה כ החוקרים לא הגיעו למסקנה חד משמעית לגבי הטיפול המועדף והמומלץ לקבוצת חולים זו והם מסכמים אותם כבעלי תוצאות דומות.
JAMA, 2003;289:1117-1123
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!