רשמים ודיווח מהסימפוזיון השישי הבינ”ל של דיובן (נוברטיס) : טיפול בספקטרום של מחלות קרדיווסקולריות

השנה התקיים הסימפוזיון הבינ”ל הזה בברצלונה. 
כ-800 רופאים, בעיקר קרדיולוגים ופנימאים,הגיעו מכל רחבי העולם לסימפוזיון, שנמשך יומיים. טובי המומחים והחוקרים הציגו את סקירותיהם בכנס.

מישראל הגיעה גם משלחת של מס’ קרדיולוגים ופנימאים כאורחי נוברטיס.למען הגילוי הנאות יצויין כי כותב שורות אלה גם היה אורח החברה. הסיקור המלא של הכנס הוא באדיבות וחסות נוברטיס.



במסגרת סקירתנו הכוללת אפשרות לצפייה בכל ההרצאות, להן ניתן לצפות ולהאזין באופן מלא בקישור זה, קיימנו גם דיון “ישראלי” עם פרופ’ שמואל בנאי  וד”ר דב גביש שבו עסקנו בנושאים המרכזיים שעלו בקונגרס ולו תוכלו להאזין בהמשך.

הדיונים התקיימו תוך מעורבות מלאה של הקהל אשר התבקש לבצע הצבעה אלקטרונית בכל נושא שעלה לדיון. את התוצאות ניתן היה לקבל מיידית על המסך, והדבר תרם רבות לעניין ולמעורבות המשתתפים.

כמה נושאים מרכזיים עמדו לדיון בכנס, ודומה שהמארגנים אכן התמקדו בשאלות המעסיקות את מרבית המומחים והרופאים העוסקים בטיפול ביתר לחץ דם ובמניעה וטיפול במחלות לב כליליות.

השאלה הראשונה שנדונה, והוצגה ע”י ד”ר מק’ינס, מסקוטנלנד, הייתה הגדרת הקריטריונים של התרופה האידיאלית לטיפול ביתר לחץ דם. ד”ר מק’ינס סקר את המאפיינים העיקריים והתייחס ליעילות והצלחת קבוצות התרופות השונות בהשגת כל קריטריון.


הרצאה מומלצת הכוללת גם לא מעט הערות שנונות שגרמו לצחוקים.

מסקנתו המרכזית של ד”ר מק’ינס הייתה כי התרופות מקבוצת ה-ARB אכן עונים על הקריטריונים המגדירים תרופה אידיאלית ליתר לחץ דם. הוא הדגיש עם זאת שיש מקום כנראה לטפל במינונים גדולים יותר מהמקובל.

Exploring the Characteristics of the Ideal Antihypertensive Therapy: Efficacy, Tolerability, CV Protection, and Compliance and Persistence
Gordon T. McInnes, MD, FRCP, FFPM
(מצגת שניה)


לאחר דיון פותח זה התקיימה התנצחות debate בשאלה האם דיורטיקה צריכה לשמש כטיפול קו ראשון  בין ד”ר מק’ינס שהציג את הגישה לפיה דיורטיקה אינה מתאימה כטיפול קו ראשון, ולבין ד”ר ויליאמס מאנגליה (מה שהפך את ה-debate לעוד יותר מותח…) שטען להיפך.

לפני התחלת הדיון התקיימה הצבעה בין המשתתפים: 67% סברו שדיורטיקה אינה צריכה להיות טיפול קו ראשון, לעומת 33% שסברו שכן. לצפייה בדיון מרתק זה:


Point-Counterpoint: Should Diuretics Be First-Line Therapy?Gordon T. McInnes, MD, FRCP, FFPM – (NO) Bryan Williams, MD, FRCP – (YES)
(מצגת רביעית)

אגב, בין הערותיו של ד”ר מק’ינס בהן תקף את מסקנות מחקר ה-ALLHAT טען מק’ינס שלמרות המקרה האישי שלו (הוא מתנשא מעל 2 מטר..) לא תמיד ה”גדול הוא גם החכם..”.

מה היו התוצאות לאחר דיון זה ? נראה שד”ר ויליאמס הצליח לשכנע אחוזים בודדים בלבד בטיעוניו… התוצאה השתנתה ל-64% נגד דיורטיקה כקו ראשון (ירידה של 3%), ו -36% בעד..

לאחר הצגה אינטרקטיבית עם קהל המשתתפים אשר הצביעו לגבי אפשרויות איבחון וטיפול של מס’ דיונים קליניים ראוי לציין במיוחד את הרצאתו של ד”ר פיטר ליבי, אחד המומחים המובילים בעולם בנושא טרשת עורקים. הרצאה “צבעונית” אשר הציגה את התהליך הטרשתי באופן מפורט ו”חי” לרבות קליפ אנימציה איכותי ביותר שזכה לשבחים והתפעלות בקרב הנוכחים. מומלץ לצפייה. השאלה המרכזית בה דן ד”ר ליבי הייתה : האם לחץ דם היא מחלה דלקתית ? האם העלייה בסמנים הדלקתיים היא הסיבה או התוצאה? 

Angiotensin II Blockade to Reduce Vascular Inflammation and Oxidative Stress Peter Libby, MD (מצגת שביעית)

ביומו השני של הכינוס התמקד הדיון בשאלה האם כל התרופות מקבוצת ה-ARB הן שוות ביעילותן ובטיחותן, או שיש הבדלים ביניהן.

התקיימה התדיינות בשאלה זו כאשר ד”ר דרקסלר מציג את הגישה לפיה כל תרופות ה-ARB הן שוות, ואילו ד”ר וולפ מציג את הגישה ההפוכה. גם כאן התקיימה הצבעה מקדימה, לפני הדיון, ו-74% מהמשתתפים הסכימו עם הטיעון שלא כל ה-ARB הם שווים, לעומת 26% שסברו שאין הבדל בין התרופות השונות מקבוצת ה-ARB. להאזנה וצפייה בהתדיינות (הקליקו על המצגת הראשונה מהיום השני)

Point-Counterpoint: Are All ARBs the Same?Helmut Drexler, MD – (YES) Massimo Volpe, MC – (NO)


טיעוניו המרכזיים של ד”ר דרקסלר הסתמכו על העובדה שאין בנמצא מחקרים השוואתיים בין תרופות שונות מקבוצת ה-ARB והיכולת להשוות ביניהן היא בדרך עקיפה בלבד, דבר שהוא בעייתי בגלל הבדלי אוכלוסיות במחקרים השונים, מינונים שונים וכד’.

ד”ר וולפה לעומת זאת תקף את הגישה הכוללת של class effect תוך שהוא מתייחס גם להבדלים משמעותיים שיש בין תרופות מקבוצות אחרות, כמו הסטטינים למשל שבהן הוכח מעל לכל ספק שיש הבדלים משמעותיים בפוטנטיות ובבטיחות של תרופות מאותה קבוצה. הוא הדגיש כי זמני מחצית החיים שונים, רמות מינון נדרשות להשגת אפקטיביות שונה בין התרופות השונות בקבוצה, ולכן בהכרח יש גם הבדל ביעילות ובסבילות ובהיענות של התרופות השונות.

חלקו השני של היום השני בכינוס הוקדשה לאוכלוסיות הסובלות מהסינדרום המטבולי וסוכרת. נדונו בהרחבה, לרבות הצגות מקרים ודיון קליני אינטרקטיבי הטיפול במטופלים מקבוצות אלה. להרצאתה של ד”ר מלני דייויס

Current and Future Impact of Postprandial Hyperglycemia and Metabolic Syndrome on Cardiovascular Risk
Melanie Davies, MD, FRCP

ולהצגת המקרים בהשתתפות ד”ר פראקאש 



Case Presentation and Discussion Case from experts files: 50-year-old hypertensive patient Melanie Davies, MD, FRCP


גם דיונים אלה היו תוך השתתפות ערה של הקהל שהצביע בכל שלב של איבחון והחלטה לגבי הטיפול בחולים שהוצגו במקרים.

את הכנס חתמה הרצאתו (שלצערנו אינה מוצגת ב-webcast ) של ג’ו פלאואר, המייסד של חברת Imagine What If(שם המעיד על עיסוקו…) אשר הציג את החזון העתידני לקרדיולוגיה בשנים 2015, 2035 ו-…2055. לפי פלאואר ניתוחי הלב יעלמו לחלוטין, השימוש ברובוטיקה לכל הפעולות החודרניות יהפוך לשגרתי, השימוש במידע הגינומי לצורך בחירת טיפול תרופתי יהיה נחלת הכלל, יפותחו תרופות יעילות לטיפול במחלת האלף ההשמנה, תהיה עלייה בשימוש בחיסונים נגד מחלות קרדיווסקולריות , יורחב השימוש בלבבות מלאכותיים ועוד…יהיה מעניין… 

בתום הכנס קיימנו כאמור דיון פנימי עם פרשנינו, פרופ’ שמואל בנאי וד”ר דב גביש ובו ניסינו לבחון עמדות ותפישות הנוגעות לנושאים המרכזיים שעלו בכינוס מעניין וחשוב זה.

להאזנה לדיון הקליקו כאן


ד”ר דב גביש    פרופ’ שמואל בנאי

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

    הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

    במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
    להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה