קיימת עליה דרמטית במספר החולים בסוכרת ואם לא יחול שיפור בטיפול בהם, יהפוך העיוורון מרטינופתיה סכרתית להיות שכיח יותר. שני מחקרים קליניים המהווים מצייני דרך ה- Diabetic Retinopathy Study וה- Early Treatment Diabetic Retinopathy Study (אוETDRS ) הצביעו על כך שטיפול יעיל ברטינופתיה סכרתית יכול להפחית איבוד ראיה חמור ב- 90%. מחקרים אלה הראו שחשוב ביותר לבצע בדיקות עיניים תקופתיות באופן שגרתי לכל חולי הסכרת. מעקב זהיר והתערבות מוקדמת בטיפולי לייזר פוטוקואגולציה וויטרקטומיה לפי הצורך הינם האמצעים היעילים ביותר להפחית את הפגיעה בראיה. המכשולים על דרך זו כוללים בעיות תקציביות, סוציולוגיות, חינוכיות ופסיכולוגיות.

הגדרות סטנדרטיות המתארות את חומרת הרטינופתיה והבצקת המקולרית הינן קריטיות לצורך קבלת החלטות קליניות ולצורך תקשורת בין החוקרים והמטפלים. סולם החומרה של ETDRS היה מבוסס על מודיפיקציה של Airlie House classification של רטינופתיה סכרתית ושימש לדירוג צילומי פונדוס. סולם זה התקבל בעולם המחקר ונעשה בו שימוש בפרסומים ובמפגשים של רופאי רשתית. למרות שהוא מוכר כ- “gold standard” לסיווג החומרה של רטינופתיה סכרתית במחקרים קליניים, השימוש בו בפרקטיקה הקלינית היום-יומית איננה פשוטה או מעשית. למערכת הסיווג של התמונות יש יותר תת-רמות ממה שנדרש עבור הקלינאי. ההגדרות הספציפיות של הרמות השונות הינן מרובות פרטים ומחייבות השוואה עם צילומים סטנדרטיים. אי לכך לא קל לזכור אותן ולישם אותן בקליניקה. התברר שרוב הרופאים המטפלים בחולים עם רטינופתיה סכרתית לא משתמשים בסולם המלא של ETDRS בגלל מורכבותו הרבה. במספר ארצות פותחו סולמות חומרה פשוטות יותר. בספטמבר 2001 האקדמיה האמריקאית לרפואת עיניים החליטה על מיזם שמטרתו פיתוח סולם חדש לחלוקת חומרת הרטינופתיה הסכרתית. המטרה הייתה להגיע למערכות חלוקה מוסכמות של חומרת המחלה הקלינית עבור רטינופתיה סכרתית ובצקת מקולרית על רקע סוכרת. מערכות חלוקה מוסכמות כאלה יוכלו לשמש בכל העולם וישפרו את התקשורת והתיאום של הטיפול בין רופאים המטפלים בחולי סוכרת. ה- AAO Board of Trustees אישרה באופן פורמלי את הסולם החדש בפברואר 2003.

המאמר הינו דיווח על פיתוח סולמות חומרה אלה. (1) המאמר נכתב על ידי ה- Global Diabetic Retinopathy Project Group ומחבריו שייכים למוסדות כמו National Eye Institute, National Institutes of Health, Bethesda, Maryland, USA ו- ;World Health Organization, Geneva, Switzerland למרכזים רפואיים ואוניברסיטאות בארה”ב: Greater Baltimore Medical Center, University of Wisconsin, Duke University, Durham, North Carolina ו- University of Colorado Health Sciences Center ולאוניברסיטאות בשבדיה, גרמניה וצ’ילה.

הקבוצה כולה כללה 31 אנשים מ-16 מדינות, המיצגים מומחים ברפואת עיניים, רשתית, אנדוקרינולוגיה ואפידמיולוגיה.

כבסיס לעבודה שימשו החלוקות הקליניות מהפרסומים של ה- Early Treatment Diabetic Retinopathy Study ועל ה- Wisconsin Epidemiologic Study. כל חבר בקבוצה עבר על חלוקות אלה והעלה את תגובותיו ב- e-mail. בסמינר שנערך מאוחר יותר פותחו על בסיס עבודה זו, מערכות חלוקה נפרדות לרטינופתיה סכרתית ולבצקת מקולרית. אלה עברו הערכה מחדש ובעזרת מערכת Delphi נבדקה מידת ההסכמה לתוצאה.

התוצאה הייתה חלוקה לחמש דרגות חומרה של רטינופתיה סכרתית לפי הממצאים באופתלמוסקופיה באישון רחב: 3 דרגות של סיכון נמוך, שלב רביעי של רטינופתיה חמורה אך לא פרוליפרטיבית ושלב חמישי של רטינופתיה פרוליפרטיבית.

הדרגה הראשונה – No apparent retinopathy הוגדרה כמצב ללא שינויים אבנורמליים.

הדרגה השניה – Mild nonproliferative diabetic retinopathy הוגדרה כממצא רק של מיקרואנאוריזמות.

הדרגה השלישית – Moderate nonproliferative diabetic retinopathy הוגדרה כיותר מרק מיקרורנאוריזמות אך פחות מרטינופתיה סכרתית חמורה אךלא פרוליפרטיבית.

הדרגה הרביעית – Severe nonproliferative diabetic retinopathy הוגדרה ככל אחד מהאפשרויות שלהלן: יותר מעשרים דימומים לרשתית בכל אחד מארבעת הרבעים, venous beading בשני רבעים, Prominent intraretinal microvascular abnormalities ברביע אחד אך ללא סימנים של רטינופתיה פרוליפרטיבית.

הדרגה החמישית – Proliferative diabetic retinopathy הוגדרה כאחד או יותר מהבאים: נאו-וסקולריזציה ו/או דימום ויטראלי או פרה-רטינלי.

בצקת מקולרית סכרתית חולקה לשני מצבים: קיימת או לא קיימת. לגבי הבצקת המקולרית, אם הבודק והציוד מאפשרים קביעה ברורה, מחולקת הבצקת המקולרית גם בהתאם למרחקה ממרכז המקולה.

הדרגה של חוסר בצקת מקולרית הוגדרה כחוסר התעבות או אקסודטים קשים בקוטב האחורי.

הדרגה של בצקת מקולרית הוגדרה כהתעבות או אקסודטים קשים בקוטב האחורי.

כאשר יש בצקת מקולרית היא ניתנת לחלוקה על פי הממצאים שלהלן בבדיקת פונדוס באישון מורחב:

בצקת מקולרית סכרתית קלה – אזורים של התעבות הרשתית או אקסודטים קשים בקוטב האחורי המרוחקים ממרכז המקולה.

בצקת מקולרית סכרתית בינונית – אזורים של התעבות הרשתית או אקסודטים קשים בקוטב האחורי המתקרבים למרכז המקולה אך לא מערבים את המרכז.

בצקת מקולרית סכרתית חמורה – אזורים של התעבות הרשתית או אקסודטים קשים בקוטב האחורי המערבים את מרכז המקולה.

יש ללמוד את החלוקה החדשה שבה כנראה נשתמש בעתיד ברישום, בדיווח, בדיון ובטיפול בחולי רטינופתיה סכרתית.