האפיתל של הקרנית והלחמית נפגע במקרים של עין יבשה. בשלב הראשוני של עין יבשה מתפתח superficial punctate keratopathy בשליש התחתון של אפיתל הקרנית. עם התקדמות היובש הפונקטטה מתפשטת לכל שטח הקרנית.

כאשר משתמשים בטיפות עיניים לעיתים שכיחות, יכולה להתפתח drug toxicity מהחמרים המשמרים שבטיפות. במקרים כאלה של drug-induced epithelial keratopathy הקרטופתיה מצויה באפיתליום בכל שטח הקרנית. אי לכך דומה הקליניקה של קרטופתיות הנובעות מיובש או מטוקסיות של תרופות. בניגוד לדמיון בהתבטאות הקלינית, הטיפול בשני מצבים אלה שונה באופן מהותי. במקרים של עין יבשה הטיפול הינו בדמעות מלאכותיות ותמיסות ויסקו-אלסטיות. הטיפול בטוקסיות מתרופות מצריך הפסקה של הטיפול בטיפות עיניים. אי לכך חשוב מאד לבצע אבחנה מדוייקת.

בנסיון לבצע אבחנה מבדלת קלינית הבחינו שבעין יבשה הנזק לאפיתל הלחמית מקדים את הנזק לאפיתל הקרנית והינו חמור יותר. בניגוד להם במקרים עם קרטופתיה מתרופות הנזק לאפיתל הקרנית חמור יותר מזה של אפיתל הלחמית. אי לכך חשוב לבחון גם את אפיתל הלחמית בעת בירור עין יבשה.

באמצעות פלואורסצאין ניתן לזהות אפיתל חולה של הקרנית והלחמית. מאידך קשה לזהות את הצביעה של הלחמית באמצעות פלואורסצאין בגלל שהרקע של הלחמית הינה הסקלרה הלבנה. צביעה ברוז בנגל rose Bengal מומלצת לזהוי אפיתל פגוע בקרנית ובמיוחד יש לו יתרון בצביעה של הלחמית. מאידך רוז בנגל גורם לגרוי עייני בחולים עם עיניים יבשות ונשאר באפיתל הפגוע מספר שעות לאחר הבדיקה. כדי להפחית את הכאב, יש לתת טיפות מאלחשות לפני הבדיקה ברוז בנגל. בגלל סיבות אלה לא נפוץ השימוש ברוז בנגל לאיבחון עין יבשה.

גם באמצעות צביעה ב- Lissamine green B ו- Sulforhodamine B אפשר לזהות בקלות אפיתל לחמית פגוע, אולם רוב האופתלמולוגים אינם מכירים צביעות אלה והבדיקה עם sulforhodamine B מצריכה פילטר מעורר ופילטר barrier מיוחדים.

כיון שהפלואורסצאין נמצא בשימוש שכיח ברוב מרפאות העיניים בעולם, היה טוב לו ניתן היה לשפר את זיהוי הצביעה של הלחמית על ידי שינוי בצורת ההסתכלות במנורת הסדק. למטרה זו הציעו מערכת צילום דיגיטלית חדשה, אשר באמצעות שימוש בפילטרים מתאימים, מאפשרת לזהות בקלות אפיתל לחמית פגוע הצבוע בפלואורסצאין.

במחקר קליני השוואתי שבוצע ביפן במחלקת העיניים ב- Osaka University Medical School, Suita נבדק אם שיטת הבדיקה החדשה באמצעות blue-free barrier filter מאפשרת לזהות נזק לאפיתל הלחמית ביתר יעילות מאשר בעזרת השיטות המקובלות. (4)

המחקר נערך על 53 עיניים, 42 עם סינדרום Sjצgren ו- 11 עם keratoconjunctivitis sicca. צביעה בפלואורסצאין בוצעה בלחמית הטמפורלית והנזלית והצביעה נבדקה עם וללא ה- blue-free פילטר. במקביל בוצעה גם צביעה עם רוז בנגל. לעוצמת הצביעה ניתנו ציונים מ-0 עד 3.

נמצא שכאשר התוצאות של בדיקת פלואורסצאין היו 0, 1 או 2 התוצאות של הבדיקה עם הפילטר הדגימו ציונים גבוהים יותר באופן משמעותי. כאשר התוצאות של בדיקת הפלואורסצאין היתה 3 גם התוצאות של הבדיקה עם הפילטר היתה 3 בכל המקומות.

הציון שהתקבל בבדיקה עם הפילטר היה גבוה מהציון מבדיקת הפלואורסצאין ב- 66.6% מהמקרים בהם ציון בדיקת הפלואורסצאין היה 0 ו-1 , היה גבוה ב- 65.2% מהמקרים בהם ציון בדיקת הפלואורסצאין היה 2 וזהה במקרים בהם ציון בדיקת הפלואורסצאין היה 3.

כאשר הציון בבדיקת רוז בנגל היתה 0, 1 או 2 הציון שהתקבל בבדיקת פלואורסצאין עם פילטר היה גבוה יותר באופן משמעותי. כאשר הציון בבדיקת רוז בנגל היה 3, הציון בבדיקת הפלואורסצאין עם הפילטר היה 2.97.

הציון בבדיקת הפלואורסצאין עם הפילטר היה גבוה יותר לציון בבדיקת רוז בנגל ב- 75.5% מהמקרים בהם ציון הרוז בנגל היה 0 או 1, וב- 57.8% מהמקרים בהם ציון הבדיקה ברוז בנגל היה 2 אך לא במקרים עם ציון רוז בנגל 3.

המסקנה היתה שהבדיקה באמצעות פילטר blue-free מאפשרת זהוי אפיתל לחמית פגוע הצבוע בפלואורסצאין. היה יתרון לשימוש בפילטר במקרים הקלים והבינוניים אך לא במקרים הקשים. אי לכך שיטה זו יכולה לעזור לאבחן עין יבשה בשלבים ראשוניים אשר לא מאובחנים בבדיקה שגרתית.