רק ב- 1973 נודע לראשונה שהאמבה יכולה לגרום לקרטיטיס. המחלה היתה יחסית נדירה עד שנות השמונים, אך מאז אובחנו יותר מקרים בעקבות הרחבת השימוש בעדשות מגע והשימוש בתמיסות שטיפה שהוכנו בבית. גורמי הסיכון היו טראומה, חשיפה לאדמה או למים עומדים ושימוש בעדשות מגע. ניתן לגדל אקנטאמבה באגר (agar) עם Escherichia coli והגידול אורך 24 עד 48 שעות עד שניתן לזהות את האמבות. האבחנה המבדלת העיקרית, הקלינית וההיסטופתולוגית, הינה קרטיטיס מהרפס סימפלקס וקרטיטיס פטרייתית. איבחון מוקדם וטיפול יכולים לרפא קרטיטיס אמבית במספר מקרים.
הצורך באבחנה מוקדמת הביא להערכת צביעות ושיטות בדיקה שונות לזיהוי האורגניזם בביופסיות ו- scrapings מהקרנית. אלה כוללים calcofluor white, acridine orange, אנטיבודים פלואורסצנטיים ואימונופראוקסידז. צביעות מיוחדות ושיטות בדיקה אלה דורשות זמן, מיקרוסקופ פלואורסצנטי ופילטרים מיוחדים לצורך ביצוע הבדיקה. מאידך ניתן לזהות אקנטמבה גם באמצעות צביעות שגרתיות כמו המטוקסילין-אאוזין, גימזה,גרם, PAS ו- טריכרום. שיטות שגרתיות אלה גוזלות פחות זמן ודורשות פחות מכשור מיוחד לאיבחון האקנטמבה. המבטיחים ביותר מכל הצביעות המיוחדות היו calcofluor white ו- acridine orange אולם מעולם לא הוכח בבדיקה שתוכננה כראוי אם לשיטות אלה יש יתרון בהשוואה לצביעות המקובלות.
כיון שכך תוכנן מחקר Observational בו בודק אשר לא ידע את האבחנה, בדק קרניות עם קרטיטיס אמבית, קרטיטיס הרפטית וקרטיטיס פטרייתית, תוך שימוש בצביעות המיוחדות והשגרתיות. (5)
המחקר בוצע במחלקות למחלות עיניים ולפתולוגיה ב- Emory University School of Medicine, Atlanta, Georgia, בארה”ב. המטרה היתה להשוות את היעילות של סוללה של בדיקות שגרתיות ומיוחדות לזהות אמבה ברקמת קרנית.
במחקר השתתפו 9 חולים עם קרטיטיס שהגורם לה הוכח בתרבית, אשר האבחנה המבדלת הקלינית כללה אמבה ואשר עברו ניתוח השתלת קרנית. לשלושה מהם היתה קרטיטיס אמבית, לשלושה קרטיטיס פטרייתית, ולשלושה הרפס סימפלקס. כפתורי הקרנית נחתכו באופן סריאלי ונצבעו בהמטוקסילין ואאוזין, PAS, GMS, גימזה, גרם, קולקופלור לבן ואקרידין אורנז’. החתכים נבדקו בסדר אקראי וסמוי וסומנו כחיוביים או שליליים לאמבה, פטריה או הרפס.
התוצאות היו כלהלן: אבחנה נכונה נעשתה בכל המקרים באמצעות בדיקה של חתכים צבועים בהמטוקסילין ואאוזין. אבחנה נכונה באמצעות שיטות אחרות בוצעה בסדר יורד בבדיקה של חתכים הצבועים ב- PAS, GMS, אקרידין אורנז’, קלקופלור לבן, גימזה וגרם. אבחנה false-positive נעשתה רק עם קלקופלור לבן ואקרידין רורנז’. אבחנה false-positive נבעה מצביעה של debris חוץ תאי וחמרים אחרים.
מסקנת החוקרים היתה שכאשר הבדיקות מתבצעות על ידי בודק מנוסה, צביעה לאמבות בהמטוקסילין ואאוזין הינה יעילה יותר בהשוואה לצביעות הספציפיות.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!