סקירת אורח: יששכר עשת, המחלקה לרפואת משפחה, טכניון חיפה

אנשי מקצוע רפואיים ופרה רפואיים שואלים לא אחת מדוע אינם מגלים אלימות במשפחה, אלא רק במקרים שנראים לעין? הם מגיעים למסקנה שאין הם שואלים את השאלות המתאימות. ברור להם שחובה לתשאל את האמהות  ולהבטיח להן שיש למי לפנות. על כן הם מבקשים רשימה קצרה של מעין שאלות סקר שיתנו מפתח לגילוי אלימות במשפחה.

מוכנות רגשית של איש המקצוע לשמוע על אלימות במשפחה: גם כאשר איש המקצוע מבין שעליו להיות קשוב לאלימות במשפחה, עדיין יש קושי רגשי להיפתח לנושא. קשה להאמין שמאחורי חזות חיצונית חיובית, מסתתר סבל רב, או אלימות קשה. ועוד יותר מכך מה יעשה איש המקצוע עם מידע כאוב זה. על איש המקצוע, לפתוח את ליבו לקבלת האפשרות שממולו יושב אולי איש פגוע או אלים. הוא פותח ליבו לפחד, כאב, כעס, וחוסר אונים, רגשות לא פשוטים להתמודדות. מטרת מאמר זה היא לתת בידי איש המקצוע שליטה בסיסית על ידי סיוע באבחון ובטיפול ראשוני וקשירת קשר עם גורמי טיפול מתאימים.

לאנשי הבריאות יש מספר דקות מצומצם להקשיב מעבר לפניה המוצהרת לאפשרות שמדובר באלימות במשפחה. במקרים מסוימים איש הבריאות יחפש מעבר ל”כרטיס הביקור” תלונות או בקשות נוספות שלא נאמרות. “סדר יום סמוי” הוא ביטוי רווח (hidden Agenda) ומשמעותו שלחולה יש נושאים נוספים אותם הוא אינו מביא מסיבות שונות בפני הרופא והאחות. בין השאר הוא לא בטוח אם אכן יש מקום להביא נושאים אלו, הוא אינו בטוח אם לא ייפגע תוך כדי העלאת הנושא וכן לא אחת הוא אינו מרגיש שיוכלו לסייע לו בנושא זה.

התהליך המאפשר לחשוף יותר את אותו לאותו סדר יום סמוי כולל מרכיבים שונים.

א. יצירת אווירה ומסרים ש”כאן מדברים על עניינים רגשיים ומשפחתיים”: האווירה נוצרת על ידי פוסטרים שמדברים על נושאים אלו וכן על ידי שאלות ששואלים ואמירות שאומרים, במקביל וביחד עם העבודה הרגילה, לדוגמא:

1. מה קורה במשפחה?

2. מה שלום הילדים?

3. איך בעלך מסתדר?

4. איך אתם מרגישים עם המצב?

5. איך הפרנסה?

6. איך הילדים מרגישים בבית ספר?

7. בהקשר לבעיות פרנסה אנו נוהגים להציע ש…

8. בהקשר למסרים של ההורים אנו מציעות…

9. כדי לתחזק את הזוגיות אנו נוהגים להציע…

10. בנושא סבא וסבתא אנו מאמינים ש…

11. אם יש לבעלך מצב רוח רע ועצבנות, אני מציע ש…

כמו כן חשוב לשאול על ההיבטים הפסיכו סוציאליים של הבעיות הנידונות למשל?

1. איך את מתמודדת רגשית עם ילדך שיש לו אסטמה.

2. איך האסטמה משפיעה על הלימודים.

3. מפחדת ממשהו? דואגת?

לא אחת דרך התשובות לשאלות מתבררים מתחים וכעסים. למשל האישה תאמר על בעלה: “הוא חושב שאני אשמה בהתקפים של בננו. הוא חושב שאני לא אחראית מספיק.” אם מתקבלות תשובות אלו חשוב לשאול שאלה תפקודית כגון: “מה הוא עושה עם הכעס שלו? ובהמשך שאלה ישירה אם יש צורך: “האם הוא פגע בך?”

ב. כאשר עולים נושאים מעבר לכרטיס הביקור: חשוב לתת להם משבצת זמן מעט ארוכה יותר, 15 דקות למשל ובה להציע אמפטיה, הבנה, עצה וסיוע ראשוני ולפי הצורך הפניה לרווחה, בריאות הנפש, קבוצות תמיכה, או למי שיש כסף, לטיפול משפחתי או להדרכת הורים פרטית.

ג. התייחסויות ישירות לגבי אלימות כלפי נשים, זקנים וילדים: יש לחפש במהלך השיחה הרגילה סימנים של מתח, פחד בעיניים, דיכאון, ייאוש, הרגשת מלכוד, בדידות. כמו כן יש מקום לשאול שאלות בנושאים הבאים: (חשוב לציין ששאלות אלו רצוי לשאול גם על דרך החיוב.)

1. כל כמה זמן יש אווירה של אלימות במשפחה? כמה יש אווירה שקטה במשפחה?

2. כמה יש שתלטנות, כפיית דעות, ביחסים בתוך המשפחה? כמה יש התחשבות ומקום לאחר במשפחה?

3. מה מרכיב ההאשמות כלפי השני בזמן מריבות? כמה לוקחים אחריות אישית על קלקול יחסים?

4. כמה יש התפרצויות זעם, שבירת יחסים, אובדן שליטה רגשית ביחסים? כמה יש שליטה עצמית ואיפוק ביחסים?

5. כמה התקשורת מאופיינת על ידי חוסר כבוד, קללות, עלבונות כולל בפומבי? כמה יש כבוד, מחמאות, פרגון הדדי ביחסים?

6. כמה ביחסים יש בלעדיות, עקרונות נוקשים, ידיעת האמת, דרישות בלתי מתפשרות? כמה יש ביחסים גמישות, התפשרות, מקום לדעות שונות, ראיית בעיה מהיבטים שונים?

7. האם היו מכות, פליקים, סתירה, הרמת יד, איום בהרמת יד או מכות? אם כן כמה פעמים? ועל דרך החיוב: האם נאמר בבירור “אני לא ארים עליך יד. אני לא אעליב אותך.”

ד. בדיקה גופנית מלאה: הרופא הראשוני והאחות הם כמעט הדמויות העיקריות בקהילה שיש להם רשות במהלך בדיקה גופנית מלאה, לראות את הגוף הערום. הגוף הערום יזעק את זעקתו בגלוי אם הוא נפגע אלימות. מתי וכיצד לחשוף נושא רגיש זה? חשוב לנצל את הבדיקה הגופנית, לפי הצורך על מנת לחשוף סימני אלימות.

היסטוריה שאינה מתאימה לפגיעות הפיזיות של הפונה, פגיעות פיזיות במקומות שלא סביר להיפגע בהם וריבוי פגיעות מחייבים פניה לרשויות לבדיקה מעמיקה יותר.

(Am Fam Physician 2000;61:3057-64.)

בכל מקרה של חשד בפגיעה בילדים, חייבים לפנות לפקידת סעד לענייני חוק נער, תפקיד המאויש בכל מחלקה לשירותים חברתיים. העובדות מיומנות בחקירת פגיעות בילדים ובסיוע כנדרש.

ה. סימנים ודרכי זיהוי לשלב שיש חשד כבד שמדובר באלימות:

1. אהבה מסוכנת: התקשרות רבה. לא ייתן לך ללכת מרוב אהבה. לא אוהב את חבריך הטובים. מכתבי אהבה למרות שביקשת להיפרד. עוקב ללא ידיעה. מאשים אותך במצבי רוחו. מצבי רוח קיצוניים ומתנצל על פגיעה והתפרצות.

2. אווירה: אם בן זוגך הכה, בעט דחף זרק עליך חפצים בזמן התקפת קנאה או כעס. את חשה בתחושת סכנה מתמדת. אם פגישותיך או פעילויות תלויות ברצון בן הזוג או בתגובותיו. אם את מוצאת עצמך מתנצלת על תגובותיו של בן הזוג בפומבי. אם את נכנעת לרצונו כדי לא לפגוע בו או להכעיס אותו. אם את חוששת משינוים קיצוניים ממצבי רוחו.

3. מרכיבי תקשורת והתנהגות המעידים על אלימות במשפחה: דרישה למיידיות. ציפיות לא ריאליות. מבודד. מאשים אחרים בבעיותיו. מאשים אחרים ברגשותיו. רגישות יתר. אכזרי עם ילדים וחיות. משחק בכוח במין. אלימות מילולית. הקפדה על תפקידי גבר אישה בבית. הכה בעבר. מאיים באלימות. שובר חפצים. מפעיל כוח בזמן ויכוח. כשהוא מופיע פתאום האם את נמתחת? מעליב על יד אחרים דורש על יד אחרים. מאיים או משמיד משהו שאת אוהבת: בגדים, חפצים יקרים. ביטויים של: הבית שלי, המכונית שלי. מאיים בתנועות של עומד להכות. קנאה כשמדברת עם משהו. אומר שהאיש שבפנים אוהב אותך. את אשמה בהתפרצויות שלו. יחסים אלימים. מאשים אותך במה שקורה לו. שולט על חייך. מצהיר שישתנה ולא משתנה. קנאה פתולוגית. אין התייחסות רגשית אינטימית. אי נאמנות. שקרים והפרת הבטחות.

4. רגשותיך והתנהגותך: נמנעות מויכוח. נמנעת מנושאים שהוא לא אוהב. אחרים מעירים לך על התנהגותך העצובה מפוחדת יוצאת דופן. התנהגות מסוכנות בנוכחותו אכילה עישון סמים. רוצה לעזוב יחסים ומפחדת מתוצאות. האם נמתחת כשחוששת שיחזור הביתה מעבודה.

ו. כאשר המצב כבר ברור: חשוב שאיש הבריאות יבטא אמירות כגון : אני דואג לך, אני חושש לחייך ולחיי ילדיך, זה יהיה יותר גרוע, אנו כאן בשבילך כשתהיי מוכנה לעזוב, מגיע לך יותר, בו נתכנן תוכנית ביטחון. בואי תתכנני דרכי מילוט. שתהיה לך ערכת הישרדות שכוללת אמצעי תשלום, טלפונים לאן ללכת, אוכל, ציוד רפואי בסיסי, חשבון בנק נפרד, בחירה לאן ללכת, לא להתווכח עם האלים, עדכון ורענון התוכנית אחת לחודש.

הקוראות והקוראים מוזמנים להביא בפנינו מניסיונם האבחוני והזיהוי.

אתרים חשובים בנושא אלימות במשפחה

אוסף מאמרים עברית ואנגלית, לחצו כאן

נעמת לחצו כאן

זיהוי לחצו כאן

כתובות לפנות לחצו כאן

אתר אתרים לחצו כאן