אוסטאוארטריטיס היא גורם נפוץ ומרכזי של תחלואה ונכות, במיוחד במחצית השניה של החיים. בנוסף, המחלה משפיעה על חיי חברה, מעמד סוציואקונומי ותחושת well-being .
התערבויות רפואיות יכולות להיות מכוונות לשלבים השונים של תהליך המחלה: חינוך (ירידה במשקל), התעמלות, משככי כאבים (פאראצטמול), תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידליו ת, וניתוחים אורטופדיים כולל החלפת מפרקים. ההמלצות האחרונות מסווגות את התרופות המשמשות לטיפול במחלה כמשפיעות על תסמינים או כמשפיעות על מבנה, כתלות ביכולתן להתערב במהלך המחלה. הקריטריון העיקרי לתרופה המשפיעה על תסמינים הוא שיפור בכאב ובתפקוד. עבור תרופות המשפיעות על מבנה, הקריטריון המומלץ הוא הערכה של שינויים רדיוגרפיים (joint space narrowing) .
כונדרואיטין וגלוקוזאמין סולפט, תרכובות טבעיות שנמצאות בסחוס בריא, נחקרות מזה 20 שנים, ותפקידן המדוייק בגישה הטיפולית לאוסטאוארטריטיס עדיין נתון לויכוח. מטרתה של מטה-אנליזה שהתפרסמה ב- Archives of Internal Medicine היתה לבצע הערכה מחודשת ליעילות של גלוקוזאמין כתרופה המשפיעה על מבנה, וליעילות של שני החומרים כתרופות המשפיעות על תסמינים, באוסטאוארטריטיס של מפרקי הירך והברך. הניתוח התבסס על התוצאות הנדרשות כיום להוכחת יעילות טיפול באוסטאוארטריטיס: הערכה רדיוגרפית של היצרות מרווח המפרק, הערכת כאב, ניידות המפרק, ושני מדדים נוספים המעריכים כאב ותפקוד ועול המחלה כפי שנתפס על ידי המטופלים. סבילות הוגדרה כהשוואת מספר תופעות הלוואי בקבוצה המטופלת לעומת קבוצת הפלצבו.
בוצע חיפוש למציאת מחקרים מבוקרים ובניתוח נכללו 15 מחקרים שענו על הקריטריונים הבאים: אקראיים, כפולי סמיות, מבוקרי פלצבו, פרוספקטיביים, תקופת טיפול של 4 שבועות לפחות, שכללו הערכה של יעילות מבנית וסימפטומטית של גלוקוזאמין או כונדרואיטין, ובעלי רמת דיוק מספקת במבנה, שיטות, ותוצאות.
הניתוח מספק עדות משמעותית ליעילות המבנית של גלוקוזאמין בנוגע להיצרות מרווח המפרק. מהתוצאות עולה כי שימוש ארוך טווח בגלוקוזאמין סולפט במינון מינימלי של 1500 מ”ג ליום, למשך תקופה של 3 שנים לפחות, מאט את התהליך הניווני של הסחוס במפרק. מבחינת השפעה על תסמינים, שיפור משמעותי נצפה בקבוצת הכונדרואיטין ובקבוצת הגלוקוזאמין, אך לא נצפה אף שיפור משמעותי בקבוצת הפלצבו. הזמן המינימלי הנדרש עד להרגשת השפעה משמעותית היה שבועיים. לא ניתן היה להעריך פעילות משככת כאבים אינטרינזית של התרכובות מכיוון שהמטופלים היו רשאים להשתמש בתרופות הצלה משככות כאבים (פאראצטמול, NSAIDS ).
שיעור תופעות הלוואי בקבוצות המטופלות היה נמוך וזהה מבחינה סטטיסטית לשיעור הנמדד בקבוצת הפלצבו, ולכן הסיקו החוקרים כי ניתן להעריך את פרופיל הבטיחות של התרכובות כמצויין.
על מנת לעמוד על תפקידו המלא של גלוקוזאמין כגורם המשפיע על מהלך המחלה באוסטאוארטריטיס דרושים מחקרים עתידיים נוספים שיקבעו את הקשר שבין שינויים מבניים וסימפטומטיים, ויעריכו את השימוש האפשרי בתרכובת למניעת התפתחות המחלה.
Arch Intern Med. 2003;163:1514-1522.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!